.Berkshire Hathaway Inc האיצה בחדות את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה (Buyback) ברבעון השלישי של 2026, והזרימה 9.6 מיליארד דולר לרכישת מניותיה שלה אף שרשמה נסיגה ברווח התפעולי. לפי הדוחות הכספיים שפורסמו ביום שבת, 7 בנובמבר, הרווח התפעולי ירד ב-5.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם ב-12.71 מיליארד דולר, בלחץ חולשה בחיתום הביטוחי בחברות הבנות. הקצאת ההון האגרסיבית מהווה איתות תפעולי מובהק מצד המנכ״ל גרג אבל (Greg Abel), ומלמדת כי הקונגלומרט מאומהה רואה במניותיו השקעה אטרקטיבית במונחי סיכוי-סיכון, על רקע תנודתיות התמחור הרוחבית בשוקי המניות בעולם.

שחיקת מרווחי הביטוח מול רכישות עצמיות בהיקף שיא

הירידה ברווח התפעולי הרבעוני נבעה בעיקר מכיווץ מרווחים בזרוע הביטוח של ברקשייר, ובראשה מבטחת הרכב Geico. הרווח הנקי הרבעוני נחתך ב-28% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכם ב-22.11 מיליארד דולר, כתוצאה משחיקת מרווחי החיתום לצד שערוכי שווי “על הנייר” בתיק המניות הציבוריות. חרף הרוחות הנגדיות בפעילות השוטפת, ההנהלה הרחיבה משמעותית את היקף הרכישות העצמיות, שעמדו על 4.5 מיליארד דולר ברבעון השני ו-234 מיליון דולר בלבד ברבעון הראשון, ואף ביצעה רכישות נוספות בהיקף של כ-2 מיליארד דולר במהלך חודש אוקטובר לבדו.

קצב הרכישות האגרסיבי מסמן שינוי מוחשי בהקצאת ההון תחת הנהגתו של אבל, לאחר העברת המושכות מידי וורן באפט מוקדם יותר השנה. באופן מסורתי, ברקשייר נהגה לבצע רכישה עצמית רק כאשר מניותיה נסחרו בדיסקאונט עמוק לעומת הערכות שמרניות של שוויין הכלכלי הפנימי. הקצאת כמעט 10 מיליארד דולר ברבעון יחיד משדרת ביטחון מוסדי גבוה בכוח הרווח המנורמל של הקבוצה, אף שהשוק המשני חווה כיווץ מכפילים רוחבי בעקבות הזעזועים הפוליטיים והמאקרו-כלכליים האחרונים.

חפיר נזילות של 377 מיליארד דולר והשלכות למנהלי ההשקעות בישראל

למרות רכישות השיא, יתרות המזומנים, שווי המזומנים וההחזקות באג״ח קצרות של ממשלת ארה״ב (T-bills) עלו ב-3% לעומת הרבעון הקודם והגיעו ל-377.4 מיליארד דולר. כאשר תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים נעות סביב 4.90% והתשואות על המק״מ האמריקאי קרובות ל-5%, הקונגלומרט ייצר הכנסות ריבית עתירות ממכשירים חסרי סיכון. הכנסות אלו סיפקו כרית מזומנים אורגנית שקיזזה כמעט לחלוטין את עלויות הרכישה העצמית של המניות. חפיר נזילות עצום זה משמר את יכולתה של ברקשייר לבצע רכישות ענק אופורטוניסטיות אם מכפילי השווי בשווקים הציבוריים ימשיכו להישחק.

עבור מנהלי קרנות הפנסיה ומנהלי ההשקעות בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), מודל הפעילות של ברקשייר מציע מתווה אסטרטגי ברור. בסביבת הריבית המקומית הגבוהה ופרמיית הסיכון הגיאופוליטי, מנהלי השקעות ראשיים (CIOs) בישראל אימצו גישה דומה לזו של אומהה, המעדיפה מאזנים איתנים ושימור נזילות. הבחירה של ברקשייר להקצות מיליארדים לרכישת מניותיה לצד החזקת מאות מיליארדים בניירות ערך ממשלתיים מחזקת את העדפת המוסדיים למניות ערך המייצרות מזומנים על פני חברות חומרה ממונפות. מעבר לכך, כאשר השקל (NIS) מתייצב סביב 3.14 שקלים לדולר, מנהלי תיקים מקומיים המחזיקים במניות ברקשייר הדולריות נהנים מתרגום מט״ח יציב לצד צמיחה עקבית בהון העצמי החשבונאי של החברה.

מבט לעתיד: נתיב הררי המזומנים, דיווחי 13F ומכשולי פריסת ההון

לקראת הרבעון האחרון של 2026, שחקני השוק יבחנו בדריכות את טופס 13F הקרוב שתגיש ברקשייר לרשות ניירות ערך בארה״ב (SEC), כדי לראות אם מכירות המניות בהחזקות הליבה — כגון אפל (Apple) והבנקים המסחריים — נמשכו בקצב האגרסיבי שאפיין את הרבעונים הקודמים. המשתנים המרכזיים למעקב כוללים את השאלה אם הרכישות העצמיות ישמרו על קצב חודשי של מעל 2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי, את השפעת אינפלציית תביעות הביטוח בחודשי החורף, ואת האפשרות להסטת הון לפרויקטי תשתית ברכבות ובאנרגיה. אלא אם מכפילי השוק ירדו לרמות שיצדיקו רכישת חברות ענק במיליארדי דולרים, ברקשייר צפויה להמשיך להשתמש בהר המזומנים של 377 מיליארד דולר כדי לגרוף תשואות ממשלתיות גבוהות, לצד המשך מחיקה סלקטיבית של מניותיה מהמסחר.