לפני כמעט עשרים שנה, או ליתר דיוק ב- 2003, נבחר רג’פ תאיפ ארדואן לנשיאות טורקיה, ומאז ועד היום, המדינה רק מתדרדרת לתהומות שלא נראו כמותם מבחינה כלכלית. אם עד שנת 2003 הצליחה המדינה להשיג צמיחה כלכלית כלשהיא, בעיקר בזכות כספי משקיעים, הרי שמאז שארדואן מכהן כנשיא המדינה, אנחנו רואים השקעות מערביות ש”בורחות” מן המדינה, גירעונות מבניים שהולכים ותופחים ואוזלת יד בניסיון להיבנות ולהוציא את המדינה מן המשבר. כלכלת טורקיה מחפשת כיוון חדש, האם הקריסה היא שחמט מערבי או מארס טורקי? בואו נדבר על זה.

הכלכלה בטורקיה – בעיקר חקלאות

אם כל הצרות הפוליטיים לא מספקים קרקע פורייה למשבר פיננסי משמעותי, מגיעה שנת הקורונה והופכת על פיהם את המאמצים וההתחלות החדשות של התחדשות כלכלית למדינה, ומביאה את הלירה הטורקית לשפל היסטורי ומוציאה מן המדינה הנחשלת עוד ועוד כספים. מה קורה בתורכיה, האם זה הזמן להשקיע ואיך היא תצא מהבוץ הכלכלי?

כ – 35% מהכלכלה התורכית מבוססת על חקלאות, והגידולים במדינה הם רבים, חלקם משמשים את אזרחי המדינה, וחלקם מיועדים לייצוא. תורכיה ממוקמת בנקודת התפר בין המזרח התיכון ואירופה ובמובן זה היא מהווה מעין גשר במסחר הנפט. ביחד עם זאת, המדינה מייצרת כ – 50,000 חביות נפט ביום וצורכת יותר מפי עשר, היא בכל זאת מייצאת את מרבית הנפט שהיא מייצרת, ומייבאת נפט במקביל. מבחינת מקורות אנרגיה מתחדשת, תורכיה עשתה ניסיון להקים תחנות כוח סולאריות, תחנות כוח המבוססות על רוח ואפילו תחנות כוח גרעיניות – כל הניסיונות הללו נגנזו בשלבים מתחילים או מתמקמים של הפיתוח והבנייה.

ארדואן מנסה, אבל לא מצליח

עם כניסתו של ארדואן לתפקיד נשיא טורקיה, הוא בחר להוריד את הריבית על מנת לעודד כניסת כספים למשק התורכי. ארדואן ניסה להוביל מהלך של ריבית נמוכה יותר משיעור האינפלציה ועד ממש לאחרונה (מרץ 2021), הוא נוהג לסלק את נגידי הבנק המרכזי אשר מתנגדים לאסטרטגיה הכלכלית שלו.
למי שמסתכלים מן הצג על המהלכים הכלכליים שמוביל ארדואן, ברור שהוא מנסה בכל כוחו להוציא את טורקיה מהמשבר הכלכלי שהיא מצויה בו. האם הוא מצליח? התשובה, בפשטות, היא לא.

המשקיעים הזרים שמושכים עוד ועוד השקעות החוצה מהמדינה

כל זמן שארדואן מנהל את טורקיה כשהוא קובע מדינות מוניטארית באופן דיקטטורי וללא ידע כלכלי מספק, ניראה שהמשקיעים המערביים, שכבר משכו בחמש השנים האחרונות מיליארדי דולרים מהשקעות פרטיות במדינה, לא יתנו אמון במדינה ולא יחזירו את ההשקעות אליה. על אף שתורכיה קיבלה הלוואות מקרנות וגופים בינלאומיים לאורך השנים, בשווי כולל של מעל 11 מיליארדי דולרים, לא ניראה שהמצב הכלכלי במדינה משתפר.

מה קורה עם הלירה הטורקית?

עד שנת 2008, הלירה התורכית דווקא הייתה בסימן עליה, והיא נסחרה בסוף שנת 2008 סביב שער של 0.8 דולרים אמריקאים. רק שמאז ועד היום, הלירה הטורקית נמצאת בירידת ערך מתמשכת. נכון להיום, נסחרת הלירה הטורקית סביב שער של 0.11 דולרים ללירה טורקית, מה שאומר ירידה של 85% בערך הלירה הטורקית מאז שנת 2008, או, אם תרצו, ירידה של 21% במהלך השנה האחרונה בלבד.

האם זה הזמן להשקיע בתורכיה?

כלכלנים המתמחים בכלכלת טורקיה יספרו כי ארדואן הוא שליט קפריזי, שלא חושש להסתבך עם גופים בין לאומיים ותוך מדיניים, להכתיב אסטרטגיות כלכליות חסרות שחר, וגם להיכשל פעם אחר פעם בניסיונות נואשים להרים את הראש הכלכלי של טורקיה מעל המים. כל זמן שארדואן פועל ללא שיתוף פעולה, מתוך הכוונה פנימית שכלכלנים מערביים יכולים לכנות אותה נטולת פשר – כנראה שכדאי לשמור את הכספים להשקעות אלטרנטיביות מוצלחות יותר, ולאפשר לטורקיה להתחיל תהליך של התאוששות, לפני תחילת ההשקעה בה. אי יציבות פוליטית, וחוסר חזון לא יאפשרו למדינה לצמוח כלכלית.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר