לשכת הסטטיסטיקה של ארה״ב (BLS) הודיעה כי דוח מדד המחירים לצרכן (CPI) לאוקטובר 2026 לא יכלול את שיעורי האינפלציה השנתיים המקובלים — הן במדד הכללי והן במדד הליבה — בעקבות פערי נתונים היסטוריים שנוצרו במהלך השבתת הממשל הפדרלי בשנה שעברה. שיבושי איסוף הנתונים באוקטובר 2025, שנבעו מהקפאת התקציבים הפדרליים, הותירו את סוכנות הסטטיסטיקה ללא שנת הבסיס הנדרשת לחישוב אמין של שינויים ב-12 החודשים האחרונים או של קצב גידול השכר הריאלי השנתי. בעיתוי שבו השווקים רגישים במיוחד לתוואי הריבית של הפדרל ריזרב ולתשואות האג״ח הממשלתיות, השמטה זו שוללת מוול סטריט את סרגל המדידה המרכזי לאומדן מגמות האינפלציה ארוכות הטווח, ומאלצת את שחקני השוק להסתמך אך ורק על הנתונים החודשיים הרציפים.

השלכות השבתת הממשל מעוותות את תמונת האינפלציה השנתית

היעדר נתוני ההשוואה השנתיים הוא תולדה ישירה של השבתת הממשל הפדרלי הממושכת בסתיו 2025, שהשביתה פעילויות שאינן חיוניות בסוכנויות ומנעה דגימת מחירים פיזית ברשתות השיווק בריכוזים העירוניים. מאחר שכללי הסטטיסטיקה אוסרים על אמידה רטרואקטיבית של מחירי מדף, אישר ה-BLS כי ישמיט את נתוני ה-12 חודשים במדד הכללי ובמדד הליבה, לצד דוח ההכנסה הריאלית הנלווה. זאת לאחר שבמדד חודש ספטמבר עמדה האינפלציה השנתית הכללית על 3.7%, ומדד הליבה השנתי עלה ב-2.6%.

בהיעדר העוגנים השנתיים המקובלים, יופנה מוקד תשומת הלב לשינויים החודשיים ברמות המחירים. קונצנזוס התחזיות צופה עלייה חודשית של 0.3% במדד ה-CPI הכללי באוקטובר, בעיקר בלחץ סעיפי דיור קשיחים, בעוד שמדד הליבה — שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים — צפוי לרשום עלייה חודשית של 0.2%. עם זאת, אסטרטגי מאקרו מזהירים כי התבססות על נתון חודשי בודד מעצימה את ה״רעש״ הסטטיסטי הנובע מתיאומי עונתיות, ומקשה על גופים מוסדיים להעריך אם האינפלציה הבסיסית אכן ממשיכה להתכנס לעבר יעד ה-2% של הפד.

סיבוכי מדיניות וערוצי תמסורת למנהלי ההשקעות בישראל

הוואקום הסטטיסטי מסבך את התקשורת של ועדת השוק הפתוח (FOMC) מול המשקיעים, בדיוק כאשר קובעי המדיניות חלוקים בנוגע לעיתוי ולהיקף של החלטות הריבית הבאות. ללא נתון אינפלציה שנתי רשמי שיעגן את הציפיות, דסקי המסחר עלולים להעניק משקל יתר לנתוני התעסוקה החזקים מהצפוי מאוקטובר (Nonfarm payrolls), ולחזק את ההימורים על ריבית גבוהה לאורך זמן (Higher for longer). כאשר תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים נותרת סביב 4.90%, כל הפתעה כלפי מעלה לעומת התחזית החודשית ל-0.3% עלולה להוביל לתמחור מחדש מהיר בחוזים העתידיים על הריבית ובעקומי התשואות הממשלתיים.

עבור מנהלי קרנות הפנסיה ודסקי הנוסטרו בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), העיוות בפרסום האינפלציה בארה״ב מייצר סיכוני מח״מ ומט״ח. אף שהשקל (NIS) שומר על יציבות סביב רמה של 3.14 שקלים לדולר בגיבוי פעילות גידור מוסדית, מנהלי תיקים בינלאומיים מתמודדים עם תנודתיות תשואות גוברת בנכסים הנקובים בדולר. מנהלי השקעות ראשיים בישראל, המתמרנים סביב ה״שטח המת״ בנתונים, שומרים על משקל יתר באג״ח ממשלת ישראל שקליות לא צמודות (שחר) ובנכסי מזומן קצרי מועד, תוך מעקב צמוד אחר אג״ח צמודות מדד (גליל) כהגנה מפני הפתעות מחירים מעבר לים.

מבט לעתיד: מבחן הנתון החודשי, שיקולי ה-Fed וחזרת הנתונים בנובמבר

לקראת פרסום הדוח הרשמי ביום שלישי, הפעילים בשוק יבחנו אם האינפלציה החודשית הבסיסית תאיץ מעבר לקונצנזוס של 0.2% — תרחיש שיקבע את הציפיות לעמדה נצית מצד הפדרל ריזרב בהחלטת דצמבר. המשתנים המרכזיים למעקב כוללים את קצב המומנטום השנתי של מדד הליבה לשלושה ולשישה חודשים, מגמות העלויות בסקטור השירותים, ואיתותים מבכירי הפד לגבי האופן שבו יגשרו על פערי המידע ההיסטוריים במודלי התחזיות הקרובים. אלא אם לחצי המחירים החודשיים יצביעו על התקררות מובהקת, היעדרו של קו בסיס שנתי רשמי יגביר את רגישות השווקים לכל נתון מאקרו בתדירות גבוהה לאורך שארית הרבעון.