המשקיעים היפנים הפכו באוקטובר לרוכשים נטו של אג”ח זרות לראשונה מזה שלושה חודשים, ובכך הפכו את מגמת המכירות שאפיינה את התקופה הקודמת. השינוי התרחש על רקע התמתנות בתשואות האג”ח בשווקים הבינלאומיים ועלייה באי-הוודאות בשווקים הפיננסיים.

נתוני משרד האוצר היפני מצביעים על רכישות נטו בהיקף של 493.9 מיליארד ין, שהם כ-3.13 מיליארד דולר. מתוך סכום זה, 457.2 מיליארד ין הושקעו באג”ח ארוכות טווח, ההיקף החודשי הגבוה ביותר מאז מאי, בעוד 36.7 מיליארד ין הושקעו בניירות חוב קצרי טווח.

ההתחדשות בביקושים הגיעה לאחר ירידה בתשואות האג”ח הממשלתיות האמריקאיות מרמות השיא שנרשמו בתחילת אוקטובר. במקביל, המשקיעים הגדילו את החשיפה לנכסי מקלט, על רקע לחץ מכירות משמעותי במניות טכנולוגיה הקשורות לתחום הבינה המלאכותית.

למרות ההתאוששות באוקטובר, המשקיעים היפנים עדיין נחשבים למוכרים נטו של חוב זר מתחילת השנה, כאשר היקף המכירות המצטבר הגיע ל-4.16 טריליון ין.

תשואות האג”ח האמריקאיות יורדות על רקע שינוי בסנטימנט השוק

תשואת אג”ח ממשלת ארה”ב ל-10 שנים הגיעה ב-7 באוקטובר ל-5.3645%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2002. אולם בהמשך החודש ירדה התשואה ב-36.4 נקודות בסיס, הירידה החודשית החדה ביותר מאז נובמבר 2023.

השינוי בתשואות שיקף התמתנות בחששות בנוגע למדיניות הפדרל ריזרב, לצד זהירות גוברת בשווקים סביב היקף ההשקעות ההוניות המממנות את תעשיית הבינה המלאכותית.

ירידה בתשואות עשויה לשפר את האטרקטיביות היחסית של איגרות חוב קיימות, במיוחד עבור משקיעים המבקשים להתאים את החשיפה שלהם לשוקי האג”ח הבינלאומיים. נתוני הרכישות באוקטובר מצביעים על כך שהמשקיעים היפנים הגיבו לשינוי בתנאי השוק וחזרו להשקיע בחוב זר.

דפוסי הרכישה של הגופים המוסדיים מצביעים על אסטרטגיות שונות

פעילות הרכישה לא הייתה אחידה בקרב קבוצות המשקיעים המוסדיים המרכזיות ביפן.

חברות ביטוח החיים רכשו אג”ח זרות ארוכות טווח בהיקף נטו של 62.3 מיליארד ין, ובכך סיימו רצף של ארבעה חודשים שבהם היו מוכרות נטו. חשבונות נאמנות (Trust Accounts) רשמו רכישות נטו בהיקף של 777.4 מיליארד ין.

הבנקים, לעומת זאת, המשיכו למכור אג”ח זרות, אם כי היקף המכירות נטו שלהם ירד ל-833.5 מיליארד ין, הרמה הנמוכה ביותר מזה שלושה חודשים.

הפערים בין הקבוצות מצביעים על כך שהחזרה לרכישות נטו של אג”ח זרות לא התרחשה באופן אחיד בקרב כלל המשקיעים המוסדיים. חשבונות הנאמנות היו הרוכשים נטו הגדולים ביותר מבין הקבוצות שצוינו, בעוד הבנקים נותרו בצד המוכר.

האג”ח האירופיות מושכות השקעות מיפן

נתונים נפרדים של הבנק המרכזי של יפן, המתייחסים לתשעת החודשים הראשונים של השנה, מצביעים על כך שהמשקיעים היפנים מכרו אג”ח אמריקאיות בהיקף של 6.06 טריליון ין, ובמקביל רכשו אג”ח אירופיות בהיקף מצטבר של 719.49 מיליארד ין.

איטליה הובילה את הרכישות עם השקעות נטו של 414.99 מיליארד ין, ואחריה ספרד עם 376.9 מיליארד ין וגרמניה עם 265.28 מיליארד ין. בצרפת נרשמה מגמה הפוכה, עם מכירות נטו של אג”ח בהיקף של 317.28 מיליארד ין.

הנתונים ממחישים את ההבדלים בתנועות ההון של המשקיעים היפנים בין שוקי האג”ח הבינלאומיים המרכזיים. זאת, כאשר החוב הממשלתי האירופי ממשיך למשוך רכישות נטו, למרות הצמצום הרחב יותר בהחזקות האג”ח הזרות.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך

היכולת של המשקיעים היפנים לשמר את חזרתם לשוק האג”ח הזר תהיה תלויה במידה רבה בכיוון התשואות בשווקים הבינלאומיים ובאטרקטיביות היחסית של שוקי האג”ח המקומיים ביפן.

אף שאוקטובר סימן מעבר לרכישות נטו, מכירות מצטברות של 4.16 טריליון ין באג”ח זרות מתחילת השנה מצביעות על כך שתהליכי ההתאמה הרחבים יותר בתיקי ההשקעות עדיין נמשכים.

התפתחויות עתידיות בתשואות האג”ח הממשלתיות בארה”ב, החלטות ההקצאה של המשקיעים המוסדיים והביקושים לאג”ח ממשלתיות באירופה יהיו אינדיקטורים מרכזיים לבחינת השאלה האם נתוני אוקטובר משקפים שינוי זמני בלבד או תחילתה של מגמה ממושכת יותר בתנועות ההשקעה של יפן בשווקים הבינלאומיים.