בישראל מספר החולים בוירוס הקורונה הולך ויורד, עם מבצע החיסונים המקיף כבר יותר מ – 50% מהאוכלוסייה מעל גיל 16 בישראל. בעולם, לעומת זאת, שרים שיר אחר לגמרי: בצרפת לאחרונה הוחל שוב סגר ומעל 21 מיליוני תושבים נסגרו מאחורי סוגר ובריח, שוב; איטליה, גרמניה, דנמרק, הולנד ועוד מדינות רבות ביבשת רושמות עלייה מדאיגה במקדם ההדבקה ובמספר החולים והמאושפזים המתווסף לרשימה המתארכת מידי יום. ראש ממשלת איטליה הודיע על סגר כללי לקראת חג הפסחא, מערכות הבריאות על סף קריסה ומסיבה לא ברורה, על אף הקרבה הגיאוגרפית לאזורי הייצור של החיסונים נגד קורונה, אירופה לא מצליחה לייצר מבצע חיסונים שיוריד את המספרים ויעצור את השתוללות הנגיף.
המצב משפיע, כמובן, גם על השווקים הפיננסיים. אנחנו רואים את מטבעות העולם, כולל הדולר והאירו, מאבדים גובה וצוללים מטה. זאת, גם באופן אובייקטיבי ואל מול סל ששת המטבעות, ובמיוחד כשאנחנו בודקים את ערכי המטבעות ביחס לשקל, שניראה שהוא נוסק לגבהים. מה קורה עם השקל אל מול המט”ח, ומה ההשפעות על המשק הישראלי?

איך בכלל קובעים איזה מטבע יורד ואיזה מטבע עולה?

יש שתי דרכים לבחון את שוויו של מטבע מסוים (כמו שקל, דולר, אירו או ביטקוין). האחת היא ביחס לסחורות מקומיות (זהו הערך הריאלי של הכסף, והוא בא לידי ביטוי במדדי המחירים המקומיים) והשנייה היא אל מול מטבעות אחרים בעולם, או מול סל המטבעות העיקריים המכיל שישה מטבעות ביניהם הדולר האמריקאי, היין היפני, היורו האירופאי, והלירה שטרלינג.

כמובן שכשאנחנו בודקים את ערכו של השקל החדש אל מול הדולר למשל, קשה לשים את היד על מהות השינוי כשיש אחד: האם השינוי נובע מירידה בערכו של אחד מהם או מעלייה בערכו של האחר? המידע הזה הוא משמעותי, למשל למשקיעים במט”ח, ובהמשך נבין שהוא משמעותי למשק כולו, ושחוסר יציבות במטבע, גם כשהוא עולה, מביאה להפסדים.

בחודשים האחרונים, אנחנו רואים עלייה דרמטית של השקל אל מול סל ששת המטבעות העיקריים, והסיבה מעורבת. היציבות בישראל (על אף הבחירות, וכפי הנראה הסיכוי הריאלי לסבב נוסף, חמישי במספרו, של בחירות לממשלת ישראל) אל מול אותה שחיקה שאפשר להזדהות איתה במדינות אירופה ובארה”ב, בהתמודדות שאינה נושאת פרי מול נגיף הקורונה, מביאה לייסוף דרמטי של ערך השקל אל מול סל המטבעות המשמשים במדינות בעלות אווירה פחות יציבה.

מה קורה עם המטבעות בחודשים האחרונים?

בנק ישראל אמון על שמירה, במידת האפשר, על יציבות המטבעות העיקריים ביחס לשקל. על כן, בוצעו רכישות בהיקפים עצומים של מט”ח (בעיקר דולרים ואירו) על ידי בנק ישראל במהלך שנת 2021, אבל זה לא עזר. השקל ממשיך בייסוף בעוד גם אל מול סל המטבעות העיקריים, הליש”ט הבריטית מאבדת מעל 2%, היורו מסתחרר מטה לשערי שפל ומאבד מעל 2% ביחס לשקל, הדולר ממשיך לרדת וערכו כעת 3.3 ₪. חשוב לציין כי כאמור מדובר במגמה מעורבת, והמטבעות העיקריים “מאבדים גובה” לא רק אל מול השקל הישראלי אלא גם אל מול סל המטבעות העיקריים.

האם שקל “יקר” אומר כלכלה בריאה ומשגשגת?

במהלך שנת 2020, הפסיד בנק ישראל כתוצאה מהתחזקות השקל מעל 25 מיליארדי שקלים. זאת, בעיקר בשל אחזקות מט”ח שנועדו לייצב את שווי המטבעות העיקריים ביחס לשקל ולשמור על ערכו של השקל ועל ערכם של שאר המטבעות. חשוב לזכור, כי כל זמן שכאן בארץ נמכרים מוצרים במחירים הנקובים בדולרים (כמו חופשות וטיסות) ושוק הייבוא והייצוא פעיל ודינאמי, מדובר בחוסר יציבות שנובעת מהערכים המשתנים של מחירי מוצרים אשר נוגעת לכל משק בית ולכל בית עסק בישראל.

מה יקרה בעתיד?

על אף שמסחר במט”ח הוא לא פעם מסחר יומי, כאן אנחנו רואים שווקים גדולים בהם ערכי המטבעות מבטאים ייאוש, האטה ופעילות נמוכה. כל אלה צפויים להשתנות כאשר מבצעי החיסונים יתפסו תאוצה או כאשר מדינות נוספות יראו סימנים של יציאה מן המשבר רחב ההיקף שפקד את העולם כולו. אז, כפי הנראה, שערי המטבעות הנמוכים יתחילו להראות סימנים של עלייה ועל אף שמשבר בסדר גודל כזה עוד לא ניראה בהיסטוריה של האנושות, אם ללמוד ממשברים קטנים יותר, סוף המשבר מביא עמו שגשוג ועליות ערך, כך שבהחלט יש סיבה לאופטימיות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר