עיקרי הדברים:

• בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי רוב מכסי החירום של הנשיא טראמפ אינם חוקיים, מה שמחריף את חוסר הוודאות בשווקים.

• בית המשפט העליון צפוי להכריע האם הממשל יכול להמשיך להשתמש בסמכויות חירום כדי להטיל מכסים נרחבים.

• עסקים ומשקיעים מתמודדים עם חוסר ודאות הולך וגובר, כאשר עלות היבוא משתנה באופן קיצוני, ויותר מ־100 מיליארד דולר בהכנסות ממכסים עומדים על הפרק.

מכה משפטית מטלטלת את אסטרטגיית הסחר

מאמציו של הנשיא דונלד טראמפ לעצב מחדש את מערכת הסחר העולמית באמצעות מכסים אגרסיביים נתקלו במכשול משפטי משמעותי. בית משפט פדרלי לערעורים קבע כי השימוש שעשה הממשל בחוק סמכויות החירום משנת 1977 להצדקת מכסים נרחבים הוא בלתי חוקי, מה שמטיל ספק באחד מהמנגנונים המרכזיים של מלחמת הסחר שלו. אף כי מומחים רבים לסחר ציפו להחלטה שכזו, הפסיקה יוצרת חוסר ודאות חדש עבור יבואנים, שרשראות אספקה גלובליות ושווקים שכבר מתמודדים עם תנודות חריפות בזרמי הסחר.

התיק, שכעת נראה בדרכו לבית המשפט העליון, יקבע האם טראמפ שומר על הסמכות להטיל מכסים נרחבים במסגרת חוק סמכויות החירום הכלכליות הבינלאומיות (IEEPA). לעת עתה, המכסים נשארים בתוקף לפחות עד 14 באוקטובר, אך האפשרות של ביטול גביית מיליארדי דולרים במכס גורמת לעסקים לתהות כיצד לנהל משלוחים, תמחור ואסטרטגיה ארוכת טווח.

הבסיס השברירי של סמכויות החירום

טראמפ הסתמך במידה רבה על IEEPA כדי להכריז על גירעונות סחר כ”מצב חירום לאומי”, ובכך להטיל מכסים הדדיים בטווח של 10% עד 50% על סחורות כמעט מכל שותפות הסחר המרכזיות של ארה”ב. בית המשפט לערעורים דחה הצדקה זו, בקובעו כי חוסר איזון מסחרי מתמשך אינו עומד בהגדרת מצב חירום, וכי החוק עצמו כלל אינו מתייחס למכסים או למיסוי—נושאים שבדרך כלל מצויים בסמכות הקונגרס.

על פי קרן המס (Tax Foundation), כמעט 78% מהכנסות המכס החדשות מאז תחילת כהונתו השנייה של טראמפ הגיעו מהמכסים הללו. אם בית המשפט העליון יפסול אותם, הדבר עלול להביא לביטול יותר מ־100 מיליארד דולר שנגבו עד כה, ולחייב את הממשל לשקול החזרי כספים, תוך שהוא נותר ללא כלי משפטי חלופי ברור.

השפעת השוק: חוסר ודאות ותנודתיות

עבור יבואנים, ההשפעה המיידית היא חוסר צפיות מוגבר. זרמי היבוא כבר הפגינו תנודות קיצוניות בשנת 2025, עם זינוק במשלוחים כאשר הוחל exemptions אפשריים וצניחה כאשר חלונות המכס נסגרו. כעת חברות מתמודדות עם האפשרות לשלם מכסים שעשויים להתבטל בהמשך, מה שמסבך אסטרטגיות תמחור ולוחץ על שולי הרווח. חוסר הוודאות עלול להרתיע השקעות ולהחריף לחצים אינפלציוניים אם החברות ימשיכו לגלגל את העלויות לצרכנים.

השווקים, מצדם, נאלצים להתמודד עם סיכון כפול: מאבק משפטי ממושך לצד האפשרות של צעדי תגמול מצד שותפות סחר. סין, הודו וברזיל—מבין המדינות שנפגעו ביותר—כבר אותתו כי הן מוכנות להסלים מחלוקות אם המכסים האמריקאיים יימשכו. מתיחות גיאופוליטית זו מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות עבור משקיעים שכבר מתמודדים עם ציפיות משתנות לריבית וצמיחה עולמית מואטת.

מה הלאה עבור מלחמת הסחר של טראמפ

אם בית המשפט העליון יפסוק נגד הממשל, טראמפ יאבד אחד מכלי הנשק החזקים ביותר שלו: היכולת להטיל באופן חד־צדדי מכסים נרחבים תחת כסות של פעולה לשעת חירום. עדיין יוכל לפנות למכסים ממוקדים יותר לפי חוקים אחרים, citing ביטחון לאומי או פרקטיקות סחר לא הוגנות, אך צעדים אלה איטיים יותר ליישום וחשופים גם הם לאתגרים משפטיים.

עבור עסקים ושווקים, החודשים הקרובים יהיו קריטיים. יבואנים עשויים לדחות משלוחים עד להכרעת בית המשפט העליון, בעוד יצואנים ממתינים לראות אם חסמי תגמול יישארו על כנם מעבר לים. המשקיעים, בינתיים, חייבים לשקול בין האפשרות של ביטול גביית 100 מיליארד דולר במכסים לבין הסבירות שטראמפ יחפש דרכים חדשות לשמור על לחץ על שותפות סחר.

מלחמת הסחר, שכבר הוגדרה על ידי תפניות פתאומיות ועלויות מתגברות, נכנסת כעת לשלב חדש שבו למאבקים משפטיים עשויה להיות חשיבות לא פחותה מהאסטרטגיה הכלכלית. השאלה האם טראמפ יצליח לשמור על כוח המיקוח שלו—או שבתי המשפט ישללו אותו—תעצב את מסלול מדיניות הסחר של ארה”ב ואת השווקים הגלובליים עמוק לתוך 2026.