פרויקט השבבים המשותף של טסלה ו-SpaceX, המכונה Terafab, גיבש מפת דרכים תעשייתית שאפתנית וחסרת תקדים, המציבה יעד ייצור של מיליון פרוסות סיליקון (Wafers) מעובדות בחודש החל מ-2032, כך על פי דיווח בעיתון Nikkei. התוכנית האסטרטגית מקצה 700 אלף פרוסות בחודש לשבבי זיכרון מתקדמים ו-300 אלף למעבדי לוגיקה, במטרה להשיג אינטגרציה אנכית מלאה של שרשרת אספקת השבבים ברכבים אוטונומיים, ברובוטיקה דמוית-אדם (Humanoids) ובאשכולות מחשוב מבוססי חלל. המהלך מתגבש על רקע בדיקות רגולטוריות בטקסס לאחר בחירות האמצע וסביבת עלויות הון עולות, ומסמן ניסיון נועז לעקוף את מפעלי הייצור המסחריים (Foundries), אף שגורמים ותיקים בענף מביעים ספקנות לגבי ההיתכנות התפעולית של שכפול שרשראות אספקה גלובליות בתוך הבית.

היקף חסר תקדים שמתחרה בענקיות הזיכרונות והייצור העולמיות

היקף הייצור שהתווה פרויקט Terafab מגדיר תוכנית הקמה בקנה מידה שלא נראה כמותו בתעשייה המודרנית. כדי לסבר את האוזן, יעד של 700 אלף פרוסות זיכרון בחודש שקול בקירוב למלוא כושר ייצור ה-DRAM העולמי של Samsung Electronics, יצרנית הזיכרונות הגדולה בעולם. במקביל, קצב ייצור של 300 אלף פרוסות לוגיקה מתקדמות בחודש צפוי להתחרות בכלל קיבולת השבבים בחזית הטכנולוגיה של ענקית הייצור הטייוואנית TSMC. לוח הזמנים האגרסיבי צופה תחילת ייצור מסחרי ראשוני כבר במחצית השנייה של 2028, לקראת התרחבות הדרגתית לרף של מיליון פרוסות בחודש בתוך עשור.

כדי לעמוד בקצב ההתרחבות המהיר, צוותי הרכש של Terafab פנו ליצרניות ציוד מרכזיות ביפן — ובהן Tokyo Electron וספקיות מערכות מטרולוגיה — לצד חברות אריזה מתקדמת בדרום קוריאה, בדרישה להקדמת אספקת המכונות בתוך חודשים. אף שיצרניות הציוד מברכות על פוטנציאל הזמנות של מיליארדי דולרים, בשיחות סגורות מביעים ספקים זהירות רבה מלוחות הזמנים הצפופים ומאתגרי שיעורי התפוקה התקינה (Yield) שטרם הוכחו. ייצור משולב של רכיבי זיכרון ברוחב פס גבוה (HBM) לצד שבבי לוגיקה מתחת ל-3 ננומטר תחת קורת גג אחת דורש עשרות מיליארדי דולרים בהשקעות הוניות (Capex) ראשוניות ואלפי מהנדסי תהליך מומחים, ומציב סיכון ביצוע קיצוני.

השלכות רוחביות על השווקים ומשמעויות אסטרטגיות להייטק הישראלי

היקפי ההון האדירים שדורש הפרויקט נושאים השלכות בינלאומיות כבדות משקל על מנהלי השקעות מוסדיים ועל תעשיית השבבים המתקדמת בישראל. בשווקים הציבוריים, בעלי המניות בטסלה נדרשים לשקול את ההשפעה המדללת של מימון משותף למפעלי ייצור רב-שנתיים במחוז גריימס שבטקסס, במיוחד לאחר ששינויי המפה הפוליטית בבחירות האמצע העמידו את סובסידיות התשתית והיתרי השימוש במים תחת פיקוח רגולטורי הדוק יותר. כאשר תשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב ל-10 שנים נותרות סביב 4.90%, מימון מגה-פרויקטים עתירי הון דרך מכשירי חוב קונצרני או הנפקות מניות מציב רף תשואה חוסם (Hurdle rate) גבוה, השוחק את התשואה על ההון המושקע (ROIC) בטווח הקצר.

עבור המסדרון הטכנולוגי בישראל, החזון של Terafab משדר מסר דו-כיווני. ישראל מהווה מוקד מצויינות עולמי בבדיקת תהליכי ייצור שבבים, במטרולוגיה אופטית ובאוטומציה של ניהול תפוקות ייצור — כאשר חברות כמו נובה (Nova) וקמטק (Camtek) מספקות מערכות קריטיות למפעלי ייצור גלובליים. הקמת אקוסיסטם ייצור ענק בצפון אמריקה עשויה להזרים הזמנות ציוד בהיקפים משמעותיים לספקיות חומרה ישראליות. מנגד, חברות תכנון שבבים (Fabless) הנסחרות בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE) שומרות על זהירות; אינטגרציה אנכית שטרם הוכחה מצד ענקיות הטכנולוגיה מאיימת לפצל את ארכיטקטורות השבבים בעולם, מה שמוביל את מנהלי קרנות הפנסיה בארץ להעדיף הקצאות דפנסיביות בחברות תוכנה וסייבר מבוססות על פני מיזמי חומרה ספקולטיביים.

מבט לעתיד: אבני דרך בפיילוט, לוחות זמני אספקה ומבחן ההון

לקראת 2027, שחקני השוק יעקבו אם Terafab תעמוד באבני הדרך המקדמיות להקמת המפעל בטקסס ותבטיח הקצאות מחייבות של מערכות ליתוגרפיה מספקים ביפן, בקוריאה ובאירופה. המשתנים המרכזיים לבחינה כוללים את הגילויים התאגידיים לגבי אופן חלוקת הוצאות הבנייה בין המאזן הציבורי של טסלה לבין SpaceX, בדיקות תקינות ראשוניות לתכנון שבבי ההיסק (Inference) העצמאיים, ובדיקות רגולציה סביבתית מצד הרשויות המקומיות החדשות. אם Terafab תצליח להוכיח תפוקות ייצור תקינות בקווי הפיילוט עד 2028, היא עשויה לערער את מודל ה-Fabless המסורתי; מנגד, צווארי בקבוק בשרשרת האספקה או שיעורי תפוקה נמוכים יותירו את שאיפות החומרה של מאסק תלויות במפעלי ייצור חיצוניים גם בעתיד הנראה לעין.