האם מסע ההשקעות המקומי של סיאול בסך 485 מיליארד דולר ירגיע את הרוחות לאחר העסקה האמריקאית בסך 350 מיליארד דולר?

התאגידים התעשייתיים הגדולים ביותר בדרום קוריאה חשפו אסטרטגיית השקעות מקומית מסיבית ומתואמת בהיקף כולל של למעלה מ-703 טריליון וון (כ-485 מיליארד דולר), במהלך המתפרש באופן נרחב כהבעת אמון אסטרטגית בכלכלת המדינה. התחייבות זו מגיעה ימים ספורים לאחר שסיאול חתמה על הסכם סחר רגיש עם ארצות הברית, במסגרתו התחייבה להשקעות דרום קוריאניות בסך 350 מיליארד דולר בתעשיות אמריקאיות. הצ’אבולים (התאגידים המשפחתיים הגדולים) ניצבים כעת בפני מהלך איזון עדין ומורכב: סיפוק הדרישות האסטרטגיות של בעלת בריתם הביטחונית המרכזית, ובו בזמן חיזוק הבסיס התעשייתי המקומי שלהם והפגת חששות פוליטיים מפני בריחת הון.

מוליכים למחצה ובינה מלאכותית: ליבת האסטרטגיה של התאגידים

בחוד החנית של התחייבות מקומית זו עומדת סמסונג אלקטרוניקס, שהתחייבה ל-450 טריליון וון (310 מיליארד דולר) בחמש השנים הקרובות. הון זה מיועד לבצר את שליטתה אל מול הביקוש העולמי הגואה למוליכים למחצה, המונע ברובו על ידי תנופת הבינה המלאכותית. אבן יסוד בתוכנית זו היא קו ייצור חדש במרכז הייצור שלה בפיונגטק, שאמור להתחיל לפעול בשנת 2028. סמסונג מרחיבה גם את טביעת הרגל שלה מחוץ לבירה, ומתכננת מרכזי נתונים של AI בשני מחוזות דרומיים. באופן דומה, קבוצת SK, מעצמת מוליכים למחצה נוספת, הודיעה על תוכניות להוצאה מקומית של לפחות 128 טריליון וון (88.3 מיליארד דולר) עד 2028, גם היא עם התמקדות חזקה ב-AI, מה שמחזק את חשיבותו הבלתי מתפשרת של הסקטור לעתידה של קוריאה.

איזון בין גיאופוליטיקה לכלכלה מקומית

העיתוי של הודעות אלה אינו מקרי. הנשיא לי ג’ה-מיונג, בפגישתו עם בכירי התעשייה, הציג את ההשקעות המקומיות כחיוניות כדי להתמודד עם החששות שהעסקה האמריקאית תרוקן הון מהבית. ההסכם עם ארה”ב, שמנע מכסים יקרים, כולל 150 מיליארד דולר למגזר בניית הספינות האמריקאי ו-200 מיליארד דולר לתעשיות אחרות. בתמורה, וושינגטון הפחיתה מכסים על מכוניות וחלקי רכב קוריאניים והעניקה תנאים “שאינם נופלים” מאלה של מתחרים עבור מוליכים למחצה. להתחייבויות המקומיות של הצ’אבולים יש אפוא מטרה כפולה: הן מהוות ניצחון פוליטי לנשיא לי, שיכול להפגין את מחויבותו לכלכלה המקומית, והן איתות אסטרטגי למשקיעים כי יכולות הליבה של המו”פ והייצור של החברות יישארו מעוגנות בדרום קוריאה.

מעבר לשבבים: גיוון בתחומי הרכב והתעשייה

ההשקעה אינה מוגבלת למוליכים למחצה. קבוצת יונדאי מוטור מזרימה 125 טריליון וון (86.3 מיליארד דולר) מ-2026 עד 2030 למו”פ מקומי, ומאיצה את המעבר שלה לטכנולוגיות הדור הבא כמו AI, רובוטיקה ונהיגה אוטונומית. יתר על כן, יצרניות הספינות Hanwha Ocean ו-HD Hyundai, שהקבוצות שלהן מרכזיות בהתחייבות של 150 מיליארד דולר לבניית ספינות בארה”ב, הודיעו גם הן על תוכניות השקעה מקומיות משמעותיות. הדבר מאותת על אסטרטגיה מורכבת ודו-חזיתית שבה ענקיות תעשייה אלו ירחיבו בו-זמנית את טביעות הרגל התפעוליות שלהן הן בבית והן בארצות הברית, תוך ניווט בדרישות הסבוכות של שרשראות אספקה גלובליות ובריתות גיאופוליטיות.

מבט קדימה

אי-הוודאות המיידית בשוק פחתה בעקבות התחייבויות מסיביות אלו, כפי שציין יו”ר SK, צ’יי טה-וון. עם זאת, המבחן האמיתי טמון בביצוע. הצ’אבולים חייבים כעת לפרוס מאות מיליארדי דולרים ביעילות בשתי יבשות בו-זמנית, כל זאת תוך ניווט בסביבה מאקרו-כלכלית גלובלית מורכבת. משקיפים יעקבו מקרוב האם אסטרטגיית ההשקעה הכפולה הזו תחזק את התחרותיות הגלובלית או תכביד על המאזנים התאגידיים. הכדאיות ארוכת הטווח של תוכנית זו תלויה ביחסי סחר יציבים עם ארה”ב, ביקוש מתמשך במגזרי ההיי-טק, וביכולתה של ממשלת דרום קוריאה לעמוד בהבטחותיה לדה-רגולציה כדי לתמוך בהתרחבות תעשייתית חסרת תקדים זו.