שוקי ההון בעולם נסחרו בהיסוס ניכר ביום שלישי, 3 בנובמבר 2026, כאשר המשקיעים המוסדיים פעלו בסביבת מסחר מפוצלת בעוד אזרחי ארה״ב ניגשו לקלפיות בבחירות האמצע הגורליות. מדדי המניות המרכזיים הציגו פערי ביצועים: מניות התעשייה והמניות המחזוריות משכו את מדד ה-Dow Jones לירידה של 0.43%, בעוד שביקושים בשלהי יום המסחר למניות צמיחה מובילות העלו את מדד ה-S&P 500 ב-0.28% ואת מדד ה-Nasdaq ב-0.66%. על רקע מפולת מתמשכת בשוק האג״ח ועיצומה של עונת הדוחות הכספיים, המסחר הזהיר שיקף גידור רוחבי מפני שינויים אפשריים ביחסי הכוחות בקונגרס.

חששות מבחירות האמצע והתאמות פוזיציות בין הנכסים

דסקי המסחר בוול סטריט שמרו על מגבלות סיכון הדוקות לאורך כל יום שלישי, בעוד הקלפיות במחוזות המפתח נותרו פתוחות. אף שנתונים היסטוריים מראים כי מדד ה-S&P 500 הציג תשואות חיוביות בטווח של חצי שנה לאחר כל 19 מערכות בחירות האמצע מאז מלחמת העולם השנייה, מנהלי ההשקעות המוסדיים מתמודדים כיום עם שוק שמכפיליו גבוהים בהרבה מהממוצעים ההיסטוריים במחזורי עבר. בורסות אירופה שיקפו זהירות דומה: מדד ה-STOXX 600 הכלל-אירופי נסוג ב-0.58% ומדד המניות העולמי של MSCI השיל 0.16%, כאשר דסקי המסחר הבינלאומיים נמנעו מפתיחת פוזיציות לונג לא מגודרות לפני תחילת ספירת הקולות.

שוקי המט״ח והסחורות שיקפו אף הם זהירות בין-נכסית זו. מדד הדולר (DXY) שמר על יציבות סביב 101.85 נקודות, והתבסס לאחר שנגע בשפלים חודשיים מוקדם יותר השבוע, בעוד שהמטבע האמריקאי התחזק ב-0.51% מול הין היפני ונסחר סביב 158.72 ין. במקביל, חוזי האנרגיה העתידיים העמיקו את הירידות האחרונות: מחיר נפט ה-Brent נחלש ב-1.12% לרמה של 103.60 דולר לחבית, בעוד הסוחרים משקללים התבטאויות דיפלומטיות סותרות בנוגע למשא ומתן ישיר על העימותים האזוריים במזרח התיכון. מחיר הזהב (Spot) איבד מומנטום ונסוג ב-0.67% ל-3,920.81 דולר לאונקיה, כאשר התאוששות תשואות האג״ח שחקה את כוח המשיכה של המתכת היקרה כנכס מקלט שאינו נושא תשואה.

לחצי תשואות באג״ח והשלכות על מנהלי ההשקעות בישראל

שוקי החוב הערימו קושי נוסף על ביצועי המניות ביום שלישי, כאשר תשואות האג״ח הממשלתיות טיפסו משני עברי האוקיינוס האטלנטי. תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים עלתה ביותר מ-5 נקודות בסיס וננעלה סמוך ל-4.948%, בעוד שתשואת הבונד הגרמני המקביל ל-10 שנים עלתה לעבר 3.33%. עליית התשואות מוכיחה כי חרף התקררות מחירי הנפט, שוקי האג״ח מוסיפים לדרוש פרמיית טווח (Term premium) גבוהה כדי לספוג את הגירעונות הפיסקאליים המתמשכים בארה״ב ואת לוח ההנפקות הכבד של משרד האוצר האמריקאי.

עבור מנהלי השקעות מוסדיים ומשקיעי הייטק בישראל, יחסי הגומלין בין תוצאות הבחירות בארה״ב לעלויות המימון הריבוניות הגבוהות נושאים חשיבות אסטרטגית. בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), מדדי הטכנולוגיה והתוכנה הארגונית נותרים רגישים במיוחד לשיעורי ההיוון הגלובליים ולהטבות מס על מחקר ופיתוח המעוגנות במדיניות הפדרלית של ארה״ב. תרחיש של ממשל מפוצל — הזוכה לרוב לאהדת שוקי המניות בשל שיתוק חקיקתי המונע העלאות מס חברות והתערבויות רגולטוריות מרחיקות לכת — עשוי לספק תמיכה למכפילי החברות הדואליות הישראליות. עם זאת, כאשר תשואות האג״ח ל-10 שנים בארה״ב מעוגנות סביב 5%, מנהלי הנכסים המקומיים מקפידים על ניהול מח״מ הדוק ומאזנים בין יתרות נזילות שקליות לנזילות דולרית.

מבט לעתיד: יחסי הכוחות בקונגרס, ספירת הקולות ודוח התעסוקה

ביום רביעי ובהמשך שבוע המסחר, שחקני השוק יתמקדו בתוצאות הראשוניות של חלוקת המושבים בקונגרס ובאפשרות לספירת קולות ממושכת במרוצים הצמודים במדינות המפתח. מעבר לגבעת הקפיטול, דסקי המסחר יידרשו לעכל לוח מאקרו עמוס, הכולל את דוח התעסוקה במגזר הפרטי של חברת ADP לחודש אוקטובר, מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים (ISM Services PMI), ודוח התעסוקה הרשמי המקיף של ארה״ב (Nonfarm payrolls) ביום שישי. על המשקיעים לעקוב אם מדד ה-S&P 500 יצליח להגן על רמת התמיכה הטכנית ב-7,500 נקודות לאחר שתתבהר השליטה ברשות המחוקקת, או שמא אי-הוודאות המדינית ותשואות האג״ח הגבוהות יאריכו את הרוטציה הדפנסיבית בשווקים עד לתום שבוע המסחר.