אוניברסיטת נורת’ווסטרן הפכה למוסד האמריקאי הגדול השני — אחרי קולומביה — שהגיע להסכם מתואם עם ממשל טראמפ על רקע בדיקה פדרלית גוברת בנוגע לאי־שקט בקמפוסים ולהנהגה מוסדית. ההתפתחות מגיעה בזמן שאוניברסיטאות ניצבות תחת לחץ גובר מוושינגטון בנושאים שנעים מניטור אנטישמיות ועד ניהול מחאות סטודנטים. עבור השווקים הגלובליים, במיוחד סקטורים הקשורים למחקר, ביוטכנולוגיה ושיתופי פעולה אקדמיים, ההסכמים מאותתים על שינויים אפשריים בנטל הציות, זרימות המימון ותקני הממשל.

תפקיד פדרלי הולך וגדל בממשל האקדמי

ההסכם בנורת’ווסטרן, הדומה לזה של קולומביה, כולל לפי הדיווחים צעדים לחיזוק ביטחון הקמפוס, שיפור פרוטוקולים הקשורים למחאות והרחבת מנגנוני פיקוח שנועדו לטפל בבעיות אפליה. אף שהפרטים המלאים טרם נחשפו, גורמים המעורים בתהליך מציינים כי שתי האוניברסיטאות התחייבו לתיאום הדוק יותר עם סוכנויות פדרליות — סימן לכך שוושינגטון מתכוונת לאמץ תפקיד פעיל יותר במעקב אחר האופן שבו מוסדות מתמודדים עם סוגיות פוליטיות רגישות.

מגמה זו מהווה שינוי ניכר מהגישה ההיסטורית של הממשל הפדרלי, שנמנע לרוב ממעורבות בניהול אקדמי. אוניברסיטאות, שהוערכו לאורך שנים בזכות עצמאותן המוסדית, ניצבות כעת בפני הסיכון להתערבות פוליטית גוברת בקבלת החלטות תפעוליות ומנהליות. עבור שותפים אקדמיים גלובליים, כולל מוסדות מחקר ישראליים המשולבים לעומק עם אוניברסיטאות בארה״ב, שינויים אלו עשויים להשפיע על מבנה תוכניות משותפות ועל שיתופי פעולה חוצי גבולות.

השלכות פיננסיות ורגולטוריות על אוניברסיטאות בארה״ב

בדיקה פדרלית נושאת השלכות פיננסיות ברורות. אוניברסיטאות מובילות רבות תלויות במידה רבה במענקי מחקר פדרליים — במיוחד בתחומי המדעים, הרפואה וההנדסה — וכן בתוכניות סיוע לסטודנטים הקשורות להנחיות משרד החינוך האמריקאי. ההסכמים עם ממשל טראמפ עשויים לכלול התחייבויות ציות שמרחיבות את דרישות הדיווח, משנות את מסגרות הממשל או מהדקות את תנאי הזכאות למימון פדרלי.

קרנות הנאמנות (Endowments), המנהלות במצטבר מאות מיליארדי דולרים, עשויות להיות מושפעות גם הן. תשומת לב פוליטית מוגברת יכולה ללחוץ על אוניברסיטאות להפגין בקרות פנימיות נוקשות יותר, ממשל שקוף יותר או יישור קרוב יותר לציפיות הפדרליות. עבור משקיעים מוסדיים — כולל בישראל — בעלי חשיפה לאג”ח הקשורות לחינוך בארה״ב או לשותפויות מחקר, שינויי הפיקוח עשויים להשפיע על הערכות סיכון ותכנון לטווח הארוך.

שיקולים אקדמיים וגיאופוליטיים רחבים יותר

ההסכמים האחרונים מתרחשים על רקע עלייה במתחים גיאופוליטיים ובהקצנה פוליטית בקמפוסים בארה״ב. אוניברסיטאות משמשות מוקדי שיתוף פעולה בינלאומיים, ומושכות סטודנטים וחוקרים מאזורים אסטרטגיים כולל ישראל, אירופה ואסיה. מעורבות פדרלית מוגברת עשויה לשנות סדרי עדיפויות מוסדיים או להשפיע על הסביבה הרגולטורית סביב שותפויות זרות, חוקרים אורחים או מחקר משותף בתחומים רגישים כמו סייבר וביוטכנולוגיה.

במקביל, התערבות פוליטית עשויה להשפיע על המוניטין הבינלאומי של מוסדות אמריקאיים. אוניברסיטאות בארה״ב היו לאורך שנים מוקד משיכה לכישרונות מכל העולם; אך אי־ודאות סביב ממשל, יציבות קמפוסים או מעורבות פוליטית עלולה להשפיע על מגמות רישום בינלאומיות — עם השלכות פיננסיות על אוניברסיטאות ועל אקוסיסטמים אזוריים הנשענים על שיתופי פעולה בין אקדמיה לתעשייה.

מבט קדימה, קובעי מדיניות, משקיעים ומנהיגי אקדמיה יעקבו אחר הסכמים נוספים בין אוניברסיטאות לממשל טראמפ ככל שהסביבה הרגולטורית מתפתחת. אינדיקטורים מרכזיים כוללים האם מוסדות נוספים ייכנסו למו״מ דומה, כיצד סוכנויות פדרליות יפרשו התחייבויות ציות, והאם הלחצים הפוליטיים הם זמניים או משנים מבנה. עבור שותפים גלובליים — במיוחד אוניברסיטאות ישראליות המשולבות עמוק ברשתות מחקר אמריקאיות — ההשפעות ארוכות הטווח יתבססו על השאלה האם ההסכמים יחזקו יציבות או ייצרו אי־ודאות חדשה במערכת האקדמית המשפיעה ביותר בעולם.