היסטוריית הרכישות העצמיות של Intel משקפת את השינוי העמוק שעבר אחד השחקנים המרכזיים לשעבר בתעשיית השבבים. לאחר עשרות שנים שבהן החזירה החברה הון משמעותי לבעלי המניות, Intel לא ביצעה רכישות עצמיות מאז 2021. השינוי מתרחש במקביל להפניית המזומנים להשקעות בבינה מלאכותית, בהרחבת יכולות הייצור ובמהלכים אסטרטגיים נוספים. בכך עברה החברה ממודל שהתבסס במידה רבה על החזרת הון לבעלי המניות למודל המתמקד בהשקעה מחדש בעסק.

עשרות שנים של רכישות עצמיות בהיקפים גדולים

Intel אישרה את תוכנית הרכישה העצמית הראשונה שלה באוגוסט 1990, ובהתחלה הוסמכה לרכוש עד 20 מיליון מניות. באותה שנה רכשה החברה כ-3.2 מיליון מניות תמורת 102.4 מיליון דולר. לאחר הפסקת הרכישות ב-1991 וב-1992, Intel חזרה לבצע רכישות עצמיות ב-1993, בהיקף של 391 מיליון דולר.

במהלך העשורים שלאחר מכן הפכו הרכישות העצמיות למרכיב מרכזי במדיניות החזרת ההון של Intel. בין 1990 ל-2021 הוציאה החברה כ-153 מיליארד דולר על רכישת מניותיה, ממוצע של כ-4.8 מיליארד דולר בשנה. ההוצאה השנתית הגבוהה ביותר נרשמה ב-2011, כאשר Intel השקיעה כ-14.3 מיליארד דולר ברכישות עצמיות.

היקף הרכישות שיקף את יכולת ייצור המזומנים של Intel בתקופה שבה נהנתה ממעמד דומיננטי בשוק שבבי המחשבים האישיים. באותה תקופה, החזרת הון לבעלי המניות הייתה שימוש טבעי לעודפי המזומנים, כאשר הפעילות המרכזית של החברה ייצרה רווחים ותזרים מזומנים חופשי בהיקפים משמעותיים.

ירידה בתזרים ושינוי סדרי העדיפויות עצרו את הרכישות

הרכישה העצמית האחרונה של Intel התבצעה ב-2021, כאשר החברה רכשה מניות בכ-2.4 מיליארד דולר בלבד, לעומת 14.2 מיליארד דולר ב-2020. השינוי התרחש במקביל לירידה בתזרים המזומנים החופשי ולעלייה בעלויות הכרוכות בתהליך השינוי העסקי ובהשקעות בתחום הבינה המלאכותית.

מאז השתנו סדרי העדיפויות של Intel, והחברה מתמקדת בהרחבת יכולות הייצור ובהשקעות שנועדו לתמוך בצמיחה ארוכת טווח. החברה משקיעה סכומים משמעותיים בהרחבת יכולות ייצור השבבים, ולכן נותר פחות תזרים פנוי לחלוקת הון לבעלי המניות. Intel אף השעתה את הדיבידנד ב-2024, צעד שממחיש את היקף צורכי ההון של החברה.

הפער לעומת האסטרטגיה הקודמת משמעותי. במקום להשתמש במזומנים לצמצום מספר המניות הקיימות, Intel מפנה את המשאבים לנכסים ולהשקעות שנועדו לחזק את מעמדה התחרותי.

בין רכישות עצמיות להשקעות הוניות

הרכישות העצמיות ההיסטוריות של Intel לא מומנו תמיד במלואן מתזרים המזומנים החופשי. בין 1990 ל-2021, היחס בין היקף הרכישות העצמיות לתזרים המזומנים החופשי עלה על 100% בשמונה שנים שונות. ב-2011 הגיע היחס לרמה גבוהה במיוחד.

הנתונים ממחישים עד כמה רכישת המניות הייתה בעבר בראש סדר העדיפויות של Intel. כיום המשוואה האסטרטגית שונה. החברה אף השתמשה בהנפקה משנית של מניות לצורך גיוס הון, מה שמגדיל את מספר המניות הקיימות ועלול להפחית את הרווח למניה, בניגוד להשפעה של רכישות עצמיות.

עבור בעלי המניות, מדובר באיזון בין שתי חלופות. רכישות עצמיות עשויות לשפר את הנתונים למניה כאשר לחברה יש עודפי מזומנים והמניה נסחרת בשווי אטרקטיבי. מנגד, השקעה בייצור עשויה לייצר ערך גבוה יותר בטווח הארוך אם Intel תצליח לשפר באמצעותה את מעמדה התחרותי בתחום השבבים המתקדמים.

תמונת השוק

העדפת השקעות על פני רכישות עצמיות צפויה להמשיך להיות מרכיב מרכזי בסיפור ההוני של Intel. המניה עלתה ב-65% מתחילת השנה ועד 13 באוגוסט 2026, לעומת עלייה של 14% במדד S&P 500 באותה תקופה. ביוני הגיעה המניה לשיא נעילה של 140.94 דולר.

כאשר המניה נסחרת ברמות גבוהות היסטורית וההון ממשיך להיות מופנה להרחבת הייצור וליוזמות צמיחה, חזרה לרכישות עצמיות בהיקפים משמעותיים אינה צפויה להיות בראש סדר העדיפויות בטווח המיידי. ההתמקדות תהיה ביכולתה של Intel להפוך את ההשקעות עתירות ההון לצמיחה עתידית ברווחים ובתזרים המזומנים, שתאפשר בהמשך להחזיר הון משמעותי לבעלי המניות.