הגירעון בתקציב הפדרלי של ארה”ב התרחב משמעותית בשנת הכספים 2026, על רקע עלייה בעלויות שירות החוב, גידול בהוצאות הממשלה וירידה בהכנסות נטו ממכסים. נתוני משרד האוצר האמריקאי מצביעים על גירעון של 1.99 טריליון דולר בשנה שהסתיימה ב-30 בספטמבר, לעומת 1.78 טריליון דולר בשנת הכספים 2025. מדובר בגירעון השנתי הגדול ביותר בחמש השנים האחרונות ובשלישי בגודלו אי פעם, נתון המדגיש את הלחצים הפיסקליים הגוברים על הכלכלה הגדולה בעולם.

עלויות שיא של שירות החוב מגבירות את הלחץ הפיסקלי

תשלומי הריבית על החוב הפדרלי הגיעו ל-1.36 טריליון דולר בשנת הכספים 2026, עלייה של 144 מיליארד דולר, או 12%, לעומת השנה הקודמת. שירות החוב הפך לאחד מרכיבי ההוצאה הגדולים ביותר בתקציב הפדרלי, לאחר הביטוח הלאומי וההוצאות המשולבות על Medicare ו-Medicaid. כאשר החוב הכולל של ארה”ב כבר חצה את רף 40 טריליון הדולר, עלות מימון ההתחייבויות הקיימות הופכת למשמעותית יותר ויותר עבור התקציב הפדרלי.

הוצאות ריבית גבוהות יותר עלולות לצמצם את הגמישות הפיסקלית, משום שחלק הולך וגדל מהכנסות הממשלה מופנה לשירות החוב שנצבר במקום למימון סדרי עדיפויות אחרים. ההשלכות חורגות מעבר לתקציב ומגיעות גם לשווקים הפיננסיים, שבהם צורכי גיוס חוב מתמשכים עשויים להשפיע על היקף הנפקות אג”ח האוצר, על התשואות ועל תנאי המימון הרחבים במשק. היקף ההשפעה תלוי בביקוש מצד המשקיעים, בצמיחה הכלכלית, באינפלציה ובמסלול הריבית העתידי.

הגירעון משקף גם את המשך הגידול בתוכניות ממשלתיות מרכזיות. ההוצאות על Social Security ו-Medicare תרמו לעלייה, בעוד הוצאות הביטחון גדלו ב-6% והגיעו ל-917 מיליארד דולר, עלייה שנתית של 48 מיליארד דולר. גורם במשרד האוצר מסר כי לא ברור איזה חלק מהגידול בהוצאות הביטחון נבע מהמלחמה שבה מעורבת איראן.

החזרי מכסים מפחיתים את ההכנסות למרות גבייה בהיקף שיא

ההכנסות הפדרליות הגיעו לשיא של 5.40 טריליון דולר בשנת הכספים 2026, עלייה של 169 מיליארד דולר, או 3%, לעומת 5.24 טריליון דולר שנה קודם לכן. עם זאת, ההוצאות גדלו בקצב מהיר יותר. סך ההוצאות הממשלתיות עלה ב-6% לשיא של 7.40 טריליון דולר, לעומת 7.01 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, ובכך תרם להתרחבות הפער בין הכנסות הממשלה להוצאותיה.

ההתפתחויות הקשורות למכסים הוסיפו מקור לחץ נוסף. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון שביטלה חלק ניכר מהמכסים שהוטלו במהלך השנה הראשונה לכהונתו של הנשיא דונלד טראמפ, הממשלה החזירה 145 מיליארד דולר בגין מכסים במהלך שנת הכספים. כתוצאה מכך, ההכנסות נטו ממכסים ירדו ב-22 מיליארד דולר, כאשר ההכנסות נטו ממכסים פחתו ב-11% לכ-173 מיליארד דולר.

הנתונים ממחישים כי הכנסות שיא אינן מבטיחות שיפור במצב הפיסקלי כאשר התחייבויות ההוצאה מתרחבות בקצב מהיר יותר. הם גם מדגישים כיצד שינויים משפטיים ומדיניות ממשלתית עשויים להשפיע על גביית ההכנסות ולהקשות על תחזיות התקציב.

התרחבות הגירעון מעוררת שאלות בנוגע לקיימות הפיסקלית

משרד האוצר העריך כי הגירעון בשנת הכספים 2026 היה שווה ל-6.2% מהתוצר המקומי הגולמי, לעומת שיעור בפועל של 5.8% בשנת הכספים 2025. המשרד לא פרסם את אומדן התוצר ששימש לחישוב הנתון האחרון. בספטמבר, החודש האחרון של שנת הכספים, רשמה הממשלה גירעון של 27 מיליארד דולר, לעומת עודף של 198 מיליארד דולר בספטמבר 2025.

הגידול בגירעון השנתי מתרחש בזמן שקובעי המדיניות נדרשים לאזן בין התחייבויות ההוצאה, צורכי המימון וההשפעות הכלכליות האפשריות של התאמות פיסקליות. גירעונות מתמשכים עשויים לחייב המשך גיוסי חוב, בעוד עלייה בהוצאות הריבית עלולה להפוך את התקציב לרגיש יותר לשינויים בריביות השוק.

במבט קדימה, המשקיעים יעקבו אחר צורכי גיוס החוב של משרד האוצר, מגמת תשלומי הריבית הפדרליים, ההתפתחויות בהכנסות הקשורות למכסים וקצב הגידול בהוצאות הממשלה. השאלה הפיסקלית המרכזית היא אם צמיחת ההכנסות תצליח לצמצם את הפער מול ההוצאות, או שעלויות שירות החוב ימשיכו לתפוס נתח גדול יותר מהמשאבים הציבוריים. להתפתחויות אלה עשויה להיות השפעה על התנאים בשוק אג”ח האוצר, על עלויות המימון ברחבי הכלכלה ועל הציפיות בנוגע למצבה הפיסקלי הכולל של ארה”ב.