מדוע עליית תשואות האג”ח הממשלתיות מאתגרת את משקיעי הדיבידנד

העלייה החדה בתשואות האג”ח הממשלתיות של ארצות הברית מאלצת משקיעים המתמקדים בהכנסה לבחון מחדש את הדרך שבה הם מייצרים תזרים מזומנים מתיקי ההשקעות שלהם. תשואת אג”ח ארצות הברית ל-10 שנים נותרה בטווח של 5.2%–5.3%, לפי המקור, ובכך נוצרה חלופה תחרותית משמעותית יותר למניות המשלמות דיבידנדים בהשוואה לתנאים ששררו מוקדם יותר השנה.

השינוי רלוונטי במיוחד לגמלאים ולמשקיעים מבוגרים אחרים הנשענים על מניות דיבידנד וקרנות כדי להשלים את הכנסותיהם. כאשר הריבית עולה, מערכת היחסים בין הסיכון לתשואה עשויה להשתנות במהירות, ולהפעיל לחץ על סקטורים שהועדפו באופן מסורתי בשל חלוקות הדיבידנד שלהם.

הנדל”ן וחברות השירותים מרגישים את הלחץ

סקטורי הנדל”ן, השירותים והחומרים היו בין התחומים שנפגעו כאשר המשקיעים בחנו מחדש את אפשרויות ההכנסה בשוק. במקביל, קרנות המתמקדות באג”ח משכו הון משמעותי. קרן iShares 20+ Year Treasury ETF רשמה בחודש האחרון גיוסים נטו של יותר מ-3.2 מיליארד דולר, בעוד שקרנות אג”ח לטווח קצר מאוד משכו קרוב ל-20 מיליארד דולר במהלך ספטמבר.

הפער בין האסטרטגיות ממחיש את הבחירות העומדות בפני המשקיעים: חלקם מעדיפים מכשירים קצרי טווח בשל היציבות וההכנסה שהם מספקים, בעוד אחרים מגדילים חשיפה לאג”ח ממשלתיות ארוכות טווח לאחר שהתשואות הגיעו לרמות הגבוהות ביותר שנרשמו זה שנים.

תשואה גבוהה אינה תמיד מעידה על איכות גבוהה

עבור גמלאים, הפיתוי להחליף מניות דיבידנד שנחלשו בניירות ערך בעלי תשואה גבוהה יותר עשוי להיות משמעותי. עם זאת, היועצים המוזכרים במקור מזהירים מפני הפיכת התשואה לקריטריון ההשקעה המרכזי. דיבידנד חריג בגובהו עשוי לשקף ירידה במחיר המניה, מינוף גבוה או חששות בנוגע ליכולתה של החברה להמשיך ולשלם את הדיבידנד.

במקום זאת, משקיעים יכולים לבחון האם הרווחים צומחים, האם הדיבידנדים מגובים בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת והאם לחברה קיימת יכולת להגדיל את החלוקות לאורך זמן. תשואה שוטפת נמוכה יותר, הנתמכת בצמיחה חזקה יותר של הרווחים, עשויה לספק פרופיל הכנסה בר-קיימא יותר מתשלום גבוה יותר שמגיע מחברה המתמודדת עם הידרדרות פיננסית.

צמיחת הדיבידנד עשויה להיות חשובה יותר מתשואה מרבית

ההבדל ניכר גם בקרנות סל המתמקדות בדיבידנדים. קרן Invesco S&P 500 High Dividend Low Volatility ETF ירדה ב-7.59% במהלך חודש בתקופה שנבחנה במקור, בעוד Vanguard High Dividend Yield Index ETF ירדה ב-3.85%. קרן iShares Select Dividend ETF איבדה 6.02%.

אסטרטגיות המדגישות צמיחת דיבידנד הפגינו עמידות גבוהה יותר. WisdomTree U.S. Quality Dividend Growth Fund ירדה ב-0.81% בלבד במהלך חודש, ועדיין הייתה בעלייה של כ-11% מתחילת השנה. Vanguard Dividend Appreciation ETF, הדורשת מהחברות להגדיל את הדיבידנד במשך לפחות 10 שנים רצופות, ירדה בכ-2% במהלך חודש ועלתה ב-8.8% מתחילת השנה.

ProShares S&P 500 Dividend Aristocrats ETF, העוקבת אחר חברות שהגדילו את הדיבידנד במשך לפחות 25 שנים רצופות, ירדה ב-4.9% במהלך חודש ועלתה בכ-6% מתחילת השנה.

האג”ח חוזרות למרכז שיח ההכנסה

התשואות הגבוהות יותר חיזקו גם את האטרקטיביות של השקעה באג”ח איכותיות. לפי המקור, אג”ח חברות הניבו תשואה של כ-6%, לעומת כ-5.5% חודש קודם, בעוד שחלק מהיועצים הגדילו את רכיב האג”ח האיכותיות בתיקים, לאחר שהתשואות הפכו אטרקטיביות בהשוואה להיסטוריה הקרובה.

אג”ח חברות בטווחי מח”מ בינוניים וניירות ערך איכותיים בעלי מועדי פירעון קצרים עד בינוניים נמנים עם הגישות שהוזכרו במקור. אג”ח מוניציפליות עשויות גם הן לספק הכנסה הפטורה ממס עבור משקיעים שעבורם אפיק זה מתאים.

תשואה כוללת יכולה להפחית את התלות בדיבידנדים

גישה נוספת היא להפסיק להתייחס לדיבידנדים ולריבית כמקורות ההכנסה היחידים המתאימים לתקופת הפרישה. אסטרטגיית תשואה כוללת יכולה לשלב מניות צמיחה, מניות בינלאומיות, השקעות דיבידנד ואג”ח, לצד מכירה סלקטיבית של נכסים בתיק כאשר נדרש מזומן.

בתקופות של שווקים חזקים יותר, רווחים ממניות יכולים לשמש למימון משיכות, בעוד שאג”ח קצרות טווח ונכסים דמויי מזומן יכולים לספק נזילות בתקופות חלשות יותר. גישה זו עשויה להפחית את הלחץ להחזיק במניה רק משום שהיא משלמת דיבידנד גבוה.

הביקוש לדיבידנדים לא נעלם

למרות הלחץ האחרון, המשקיעים לא נטשו את אסטרטגיות הדיבידנד. קרנות דיבידנד משכו 5.1 מיליארד דולר בספטמבר ו-46.2 מיליארד דולר מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, לפי המקור. State Street Investment Management מסרה כי אסטרטגיות דיבידנד היוו 65% מהגיוסים לאסטרטגיות פקטור במהלך השנה, נתון המשקף את הביקוש המתמשך לתזרים מזומנים ולהכנסה.

מבט קדימה

הכיוון העתידי של תשואות האג”ח הממשלתיות ימשיך להיות גורם מרכזי בתחזית למניות הדיבידנד. אם התשואות יישארו גבוהות, סקטורים מנייתיים עתירי תשואה עשויים להמשיך להתמודד עם תחרות מצד אפיקי ההשקעה באג”ח. אם תשואות האג”ח ירדו בהמשך, מניות הדיבידנד עשויות לחזור ולהיות אטרקטיביות יותר באופן יחסי.

עבור גמלאים, המסקנה הרחבה יותר היא שיצירת הכנסה אינה מחייבת בהכרח מקסום של התשואה. יציבות הדיבידנד, צמיחתו, חוזק המאזן, איכות האג”ח, נזילות ותשואת התיק הכוללת – כולם יכולים למלא תפקיד בבניית אסטרטגיית הכנסה עמידה יותר לאורך זמן.