שוק הריבית בישראל נכנס לתקופה שעשויה להיות משמעותית, כאשר כלכלנים מעריכים יותר ויותר כי בנק ישראל יפחית את הריבית בישיבתו בספטמבר. הסקר האחרון, שבו השתתפו 14 כלכלנים, מציב את התחזית החציונית על 3.25%, לעומת ריבית נוכחית של 3.50%. התחזית הממוצעת עומדת על 3.36%. טווח התחזיות המצומצם יחסית מעיד על התכנסות סביב הפחתה מתונה, אף שהעיתוי תלוי בהתפתחויות באינפלציה, בפעילות הכלכלית ובתנאים בשווקים הפיננסיים.

רוב התחזיות מתכנסות לריבית של 3.25%

הסקר מצביע על ריכוז ברור של התחזיות סביב הפחתה של 25 נקודות בסיס. התחזית החציונית עומדת על 3.25%, וכך גם התחזית הנמוכה ביותר. מנגד, חלק מהכלכלנים עדיין צופים כי הבנק המרכזי ישאיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 3.50%. התחזית הממוצעת, 3.36%, נמצאת בין שני התרחישים ומשקפת העדפה מתונה להפחתת ריבית.

התפלגות התחזיות חשובה משום שהיא מצביעה על כך שהמחלוקת בין הכלכלנים מתמקדת בעיקר בשאלה אם ספטמבר הוא המועד המתאים להתחלת השלב הבא של ההקלה המוניטרית. הפחתה של 25 נקודות בסיס תוריד את הריבית לרמה הנמוכה ביותר המופיעה בסקר, ועשויה לסמן מעבר הדרגתי למדיניות שתתמוך יותר בפעילות הכלכלית המקומית.

עיתוי הפחתת הריבית ישפיע על תנאי המימון

עבור משקי הבית והעסקים, ההבדל בין ריבית של 3.50% לבין ריבית של 3.25% אינו מסתכם בהחלטת ריבית בודדת. ירידה בעלויות המימון עשויה לשפר בהדרגה את תנאי האשראי לחברות ולמשקי הבית ולתמוך בפעילות בשוק הדיור ובביקושים במשק הרחב.

במקביל, בנק ישראל נדרש לאזן בין תמיכה בפעילות הכלכלית לבין לחצי האינפלציה ושמירה על היציבות הפיננסית. הפחתת ריבית מהירה מדי עלולה לעודד ביקושים לפני שלחצי המחירים ייחלשו במידה מספקת. מנגד, מדיניות מרסנת לאורך זמן רב מדי עלולה להכביד על ענפים הרגישים לריבית. טווח התחזיות המצומצם משקף את האיזון המורכב הזה.

השוק יתמקד גם במסלול הריבית לאחר ספטמבר

החלטת ספטמבר צפויה להיות משמעותית, אך השווקים עשויים להקדיש תשומת לב רבה יותר להכוונת בנק ישראל בנוגע להחלטות הבאות. הפחתה חד-פעמית של 25 נקודות בסיס תהיה התאמה מתונה יחסית. איתות על הפחתות נוספות עשוי להשפיע באופן משמעותי יותר על תשואות האג”ח, השקל, שוק המניות ועלויות האשראי.

שוק המט”ח צפוי להיות רגיש במיוחד לקצב ההקלה, משום ששינויים בריבית בישראל משפיעים על האטרקטיביות של נכסים הנקובים בשקלים ביחס לחלופות במטבעות זרים. מחזור מהיר יותר של הפחתות עשוי להפעיל לחץ כלפי מטה על השקל, בעוד שגישה זהירה יותר עשויה לתמוך במטבע אם פערי הריביות הבינלאומיים יישארו לטובת ישראל.

לקראת ההחלטה ב-16 בספטמבר, השוק יעקוב הן אחר גובה הריבית והן אחר ההתייחסות למדיניות בהמשך. אם האינפלציה תישאר בשליטה והתנאים הכלכליים יצדיקו תמיכה נוספת, תרחיש של ריבית 3.25% עשוי להפוך לנקודת הפתיחה להפחתות נוספות. מנגד, התחזקות לחצי המחירים או עלייה בסיכונים הפיננסיים עשויות להוביל את מקבלי ההחלטות להמתין. עבור השווקים בישראל ומחוצה לה, השאלה המרכזית תהיה אם ספטמבר יסמן התאמה חד-פעמית או את תחילתו של מחזור ממושך של הקלה מוניטרית.