בנקאים מרכזיים באירופה מסיימים את מפגש ג’קסון הול השנתי עם חששות מחודשים בנוגע ליציבות שיתוף הפעולה הפיננסי הגלובלי, לפי מקורות המעורים בדיוני קובעי המדיניות. בעוד גורמים בפדרל ריזרב ניסו להרגיע את עמיתיהם הבינלאומיים, חוסר הוודאות סביב צעדים אפשריים מצד וושינגטון מגביר את החששות בנוגע לשוקי המטבע, לאג”ח ממשלתיות ולתנאי הנזילות בעולם.

החששות התעוררו לאחר צעדים שביצע לאחרונה משרד האוצר האמריקאי, בהם התערבות מתואמת לתמיכה ביין היפני והרחבת רכישות של אג”ח ממשלתיות אמריקאיות לטווחים ארוכים. גורמים אירופיים העלו שאלות האם מדובר בצעדים נקודתיים או בתחילתה של נכונות רחבה יותר להתערב בשווקים שבאופן מסורתי מעוצבים על ידי מוסדות מוניטריים עצמאיים.

התערבות בשוק הין מעוררת שאלות בנוגע לתיאום בין בנקים מרכזיים

ארה”ב ויפן ביצעו ב-1 באוגוסט התערבות נדירה ומשותפת של רכישת ין, לאחר שהמטבע היפני התקרב לשפל של 40 שנה, סביב 164 ין לדולר. מטרת המהלך הייתה למנוע תנועות בלתי מסודרות בשוק המט”ח ולצמצם את הסיכון לזליגה לשווקים הפיננסיים הגלובליים.

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אישר בהמשך כי משרד האוצר השתמש בנכסים במטבע חוץ מתוך קרן הייצוב של שערי החליפין לצורך רכישת ין. לדבריו, מדובר היה בהקצאה מחדש של משאבים שנועדה לשמור על יציבות פיננסית ולא במהלך מכוון נגד מטבעות אחרים.

עם זאת, לפי דיווחים, חלק מהגורמים האירופיים הביעו תסכול מכך שלא עודכנו מראש כי נכסי אירו עשויים להיות מעורבים במהלך. אחד הגורמים הגדיר את היעדר התיאום כחריג, וטען כי בנקים מרכזיים נוהגים לעדכן מראש לפני ביצוע פעולות משמעותיות בשוק המט”ח.

גורמים אחרים נקטו גישה זהירה יותר, והעריכו כי היעדר העדכון נבע מאופייה החריג של ההתערבות ולא משבירה מכוונת של מנגנוני התיאום.

התערבות בשוק האג”ח האמריקאי מגבירה את החששות לגבי גבולות המדיניות

קובעי מדיניות באירופה העלו גם חששות בנוגע לתוכניות משרד האוצר האמריקאי להגדיל רכישות חוזרות של אג”ח ממשלתיות לטווח ארוך. בעוד גורמים אמריקאיים הסבירו כי המהלך נועד לשפר את נזילות השוק ולייעל את ניהול החוב הממשלתי, חלק מהמשקיפים הבינלאומיים פירשו אותו כניסיון להשפיע על עלויות המימון.

החשש המרכזי הוא שהתערבות חוזרת של הממשלה בשוקי האג”ח עלולה לטשטש את הגבול המסורתי בין מדיניות פיסקלית למדיניות מוניטרית. אף שהפדרל ריזרב נותר עצמאי בקביעת הריבית, גורמים בינלאומיים עוקבים אחר האפשרות של השפעה פוליטית עתידית על פעילות השווקים הפיננסיים.

גורמים אמריקאיים דחו את הטענה כי צעדי משרד האוצר נועדו לשלוט בריביות. לדבריהם, רכישות האג”ח נועדו לשפר את תפקוד השוק ולא לקבוע תקרה לתשואות האג”ח לטווח ארוך.

הסדרי נזילות דולרית גלובלית עומדים תחת בחינה מחודשת

מוקד דאגה נוסף בקרב קובעי המדיניות באירופה הוא עתידם של קווי החלפת הדולר של הפדרל ריזרב, המספקים נזילות חירום בדולרים לבנקים מרכזיים גדולים בתקופות של לחץ פיננסי.

הסדרים אלה נחשבים לאחד מעמודי התווך של היציבות הפיננסית העולמית, משום שהם מאפשרים למערכות בנקאיות מחוץ לארה”ב לשמור על גישה לדולרים מבלי להיאלץ למכור כמויות גדולות של נכסים אמריקאיים בתקופות של זעזוע בשווקים.

לפי המקורות, אין אינדיקציה לכך שמנגנונים אלה נמצאים בסיכון, והודגש כי ההחלטות בנוגע לקווי החלפת הדולר נמצאות בסמכות הפדרל ריזרב ולא בידי הממשל האמריקאי. עם זאת, החששות גברו על רקע אי-הוודאות הרחבה יותר סביב גישת וושינגטון למסחר, מטבעות ושווקים פיננסיים.

השווקים יעקבו אחר מדיניות המטבע, האג”ח ושיתוף הפעולה הבינלאומי

החודשים הקרובים צפויים לספק תמונה ברורה יותר בנוגע לשאלה האם ההתערבויות האחרונות מצד ארה”ב הן תגובות נקודתיות ללחצי שוק או חלק משינוי רחב יותר במדיניות הפיננסית. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר תנודתיות בשוקי המטבע, תשואות אג”ח ממשלתיות, עצמאות הפדרל ריזרב ורמת התיאום בין הבנקים המרכזיים הגדולים.

עבור השווקים הגלובליים, הסוגיה המרכזית אינה רק ההשפעה המיידית של כל צעד בנפרד, אלא רמת האמון שעליה מבוססת המערכת הפיננסית הבינלאומית. המשך שיתוף פעולה בין בנקים מרכזיים נותר מרכיב חיוני, כאשר אי-ודאות סביב תיאום מדיניות עלולה להשפיע על תנועות מטבע, עלויות מימון וזרמי השקעות חוצי גבולות.