Volkswagen Group אישרה אחת מתוכניות הארגון מחדש המקיפות בתולדותיה, כאשר יצרנית הרכב הגדולה באירופה מתמודדת עם רווחיות חלשה יותר, עלויות תפעול גבוהות, מכסים ותחרות גוברת מצד יצרניות סיניות. התוכנית משלבת צמצום פוטנציאלי של כוח האדם עם הפחתת כושר הייצור, פישוט היצע הדגמים והתמקדות חדה יותר ברווחיות, וממחישה את הלחצים המבניים המופעלים על תעשיית הרכב האירופית.

Volkswagen פועלת לצמצום משמעותי של בסיס העלויות

הדירקטוריון המפקח אישר את Future Plan ב-3 בספטמבר, לאחר חודשים של משא ומתן בין ההנהלה, נציגי העובדים ובעלי המניות המרכזיים. Volkswagen מסרה כי התוכנית דורשת התאמה מהותית של היקף כוח האדם ברחבי העולם, נוסף על תוכניות קיימות. לפי Reuters, כ-50 אלף משרות נוספות עשויות להצטמצם בסופו של דבר, כולל תפקידי ניהול.

עם זאת, יש להבחין בין התוכנית החדשה לבין הצעדים שכבר אושרו. Volkswagen כבר הסכימה לצמצם כ-50 אלף משרות ב-Volkswagen, Audi, Porsche ו-CARIAD בגרמניה עד 2030, כאשר כ-37 אלף הסכמים כבר נחתמו נכון לסוף אוגוסט. הנתון הגלובלי החדש משקף התאמה פוטנציאלית נוספת, ולא החלפה של התוכנית הקיימת בגרמניה.

החברה ציינה כי עלויות התקורה שלה נותרו גבוהות באופן מהותי בהשוואה למתחרות דומות. לכן, ההנהלה פועלת לפישוט המבנה הארגוני, לצמצום שכבות הניהול וקבלת ההחלטות ולהרחבת השימוש בדיגיטציה, בינה מלאכותית ושירותים משותפים במטרה לשפר את הפריון.

הרווחיות הופכת למדד המרכזי להצלחת הארגון מחדש

הארגון מחדש קשור ישירות לביצועים הפיננסיים של Volkswagen. החברה דיווחה על שיעור רווח תפעולי של 3.8% במחצית הראשונה של 2026, רמה שההנהלה רואה כבלתי מספקת בהתחשב בהיקף הפעילות של הקבוצה ובדרישות ההשקעה שלה. Volkswagen קבעה כעת יעד של כ-9% רווח תפעולי עד 2030, שיחייב שיפור משמעותי באיכות הרווחים במהלך ארבע השנים הקרובות.

Volkswagen מכוונת גם לחיסכון שנתי נטו של יותר מ-6 מיליארד אירו בעלויות עד 2030. עלויות המפעלים באתרים בגרמניה כבר הופחתו בממוצע ביותר מ-20% בשנת 2025, אך ההנהלה מעריכה כי נדרשים צעדים נוספים, על רקע השפעת המכסים, הדרישות הרגולטוריות והלחצים התחרותיים על תעשיית הרכב.

האתגר הוא שהפחתת עלויות לבדה אינה מבטיחה שיפור ברווחיות. Volkswagen נדרשת במקביל לשמור על תחרותיות המוצרים, לממן פיתוח של כלי רכב חשמליים ותוכנה ולשמר גמישות מספקת בכושר הייצור. קיצוץ אגרסיבי מדי בקיבולת עלול לפגוע ביתרונות לגודל, בעוד ארגון מחדש שאינו עמוק מספיק עלול להותיר את החברה עם מבנה עלויות גבוה מזה של מתחרותיה.

התחרות מסין ועודף כושר הייצור מאיצים את השינוי

אחד הגורמים המרכזיים הוא השינוי במפת התחרות בסין, שוק הרכב הגדול בעולם. Volkswagen איבדה נתח בשוק המקומי ליצרניות סיניות, במיוחד בתחום כלי הרכב החשמליים, בעוד יצרניות רכב מסין מרחיבות בהדרגה את פעילותן בשווקים הבינלאומיים. החברה ציינה כי השוק הסיני הצטמצם בכ-20% במחצית הראשונה של 2026, וכי הגידול ביצוא מצד מתחרות סיניות מגביר את הלחץ התחרותי באירופה.

לכן, Volkswagen מתכננת להתאים את כושר הייצור לביקוש, לרמה של כ-9 מיליון כלי רכב בשנה. לפני המגפה השקיעה הקבוצה בקיבולת של כ-12 מיליון כלי רכב, ולכן האסטרטגיה הנוכחית משקפת בחינה מחדש משמעותית של הנחות היסוד לגבי היקף הביקוש בענף בטווח הארוך. במקביל, היצע הדגמים עשוי להצטמצם בעד 50%, בעוד מורכבות ההיצע עשויה לרדת בשיעור של עד 75%.

בגרמניה, ההשלכות חורגות מעבר ל-Volkswagen. החברה היא אחת המעסיקות התעשייתיות הגדולות במדינה, והארגון מחדש קשור ישירות לדיון הרחב יותר סביב עלויות העבודה, ניצולת המפעלים והתחרותיות התעשייתית של גרמניה. נציגי העובדים ומדינת סקסוניה התחתונה, המחזיקה ב-20% מ-Volkswagen, התנגדו בעבר לחלק מהצעות הארגון מחדש האגרסיביות יותר.

בהמשך, יישום Future Plan, קצב צמצום כוח האדם, החלטות בנוגע לכושר הייצור, ביצועי הקבוצה בסין ובאירופה וההתקדמות לעבר יעד הרווח התפעולי של 9% יהיו מדדים מרכזיים. יכולתה של Volkswagen לשפר את שיעורי הרווח ואת תזרים המזומנים מבלי לפגוע ביכולתה להתחרות טכנולוגית תספק אינדיקציה רחבה יותר ליכולתם של יצרני הרכב המסורתיים באירופה להסתגל בקצב הנדרש לתחרות מצד יצרניות אסייתיות בעלות מבנה עלויות נמוך יותר ויכולות טכנולוגיות מתקדמות.