שוקי המניות בארה״ב נכנסים לתקופה שבה הפער בתמחור בין חברות מוטות טכנולוגיה לבין סקטורים דפנסיביים מסורתיים הפך לחריג בהיקפו. הניתוח המצורף של Topdown Charts ו-LSEG מציג מניות TMT בתמחור יחסי הגבוה ב-115% מזה של S&P 500, בעוד שסקטורי הבריאות, התשתיות ומוצרי הצריכה הבסיסיים נמצאים בדיסקאונט של כ-35%, וממחיש עד כמה ההון מרוכז סביב טכנולוגיה וצמיחה הקשורה ל-AI.

פרמיית התמחור של הטכנולוגיה התרחבה בחדות

הגרף מציג עלייה דרמטית בתמחור היחסי של סקטור Technology, Media and Telecom מאז תחילת שנות ה-2020. לפי הנתון האחרון, מדד TMT הגיע לכ-115% ביחס ל-S&P 500, רמה שהמקור מזהה כגבוהה ביותר מאז התקופה סביב בועת הדוט-קום בשנת 2000.

ההשוואה חשובה, אך אינה אומרת שלשוק הנוכחי יש את אותם יסודות כלכליים שאפיינו את תנופת הטכנולוגיה בסוף שנות ה-90. רבות מחברות הטכנולוגיה הגדולות כיום מייצרות הכנסות, תזרים מזומנים ורווחים משמעותיים, בעוד שמחזור ההשקעות הנוכחי נתמך בהוצאות נרחבות על בינה מלאכותית, מחשוב ענן, מוליכים למחצה ותשתיות דאטה סנטרים. Reuters דיווחה בספטמבר כי מניות הטכנולוגיה והחברות הקשורות ל-AI שוב הובילו את המדדים המרכזיים בארה״ב לשיאים, כאשר Nasdaq רשם שיא נעילה ומניות השבבים הובילו את העליות.

הסקטורים הדפנסיביים נעים בכיוון ההפוך

בצד השני של הגרף, הסקטורים הדפנסיביים חוו ירידה ממושכת בתמחור היחסי. מניות מתחומי הבריאות, התשתיות ומוצרי הצריכה הבסיסיים מוצגות בכ-35% מתחת ל-S&P 500 במדד התמחור היחסי של המקור, קרוב לרמות הנמוכות ביותר המוצגות בסדרה ההיסטורית.

הפער אינו בהכרח מעיד על כך שהעסקים עצמם הידרדרו באותו שיעור. תמחור סקטוריאלי מושפע מציפיות לצמיחת רווחים, מרמות הריבית, מתנועות הון ומעלות האלטרנטיבה של החזקת חברות בעלות קצב צמיחה איטי יותר בתקופה שבה המשקיעים מעניקים פרמיה לחברות החשופות למגמות צמיחה מבניות. מחקר עדכני של State Street מתאר באופן דומה שוק הנשלט על ידי תשתיות AI ומניות הטכנולוגיה הגדולות, תוך ציון האפשרות שההשתתפות בשוק תתרחב אם התנאים הכלכליים והרווחיים יתמכו בכך.

במקביל, הסקטורים הדפנסיביים המסורתיים אינם בהכרח זולים בכל מדד. לדוגמה, ניתוח סקטוריאלי של BMO מספטמבר ציין כי חברות התשתית נסחרו במכפיל 16.6 על הרווחים הצפויים (Forward P/E), בעוד שחברות הבריאות הגיעו למכפיל של 18.8, נתונים שממחישים מדוע דיסקאונט ביחס לשוק הרחב אינו צריך להתפרש באופן אוטומטי כמדד לתמחור מוחלט.

מה יכול לצמצם את פער התמחור?

פער תמחורי בהיקף כזה יכול להצטמצם באמצעות כמה מנגנונים. תמחור מניות הטכנולוגיה עשוי לרדת אם צמיחת הרווחים לא תצדיק את הציפיות הגבוהות, בעוד שסקטורים דפנסיביים עשויים לעבור הערכת שווי מחדש אם המשקיעים יעניקו ערך גבוה יותר לרווחים ולתזרימי מזומנים יציבים. לחלופין, הפער עשוי להצטמצם בהדרגה אם רווחי חברות הטכנולוגיה ימשיכו לצמוח במהירות, בעוד שרווחי הסקטורים הדפנסיביים יתאוששו ללא צורך בשינוי משמעותי במכפילים היחסיים.

השוק הנוכחי מספק אינדיקציות לכך שהפרמיה של הטכנולוגיה עדיין נתמכת בציפיות סביב השקעות AI ורווחי החברות. עם זאת, רוחב העליות בשוק הפך גם הוא לשיקול מרכזי. ניתוח עדכני של MarketWatch ציין כי הטכנולוגיה הובילה את העלייה האחרונה ב-S&P 500, בעוד שסקטורים אחרים נותרו מאחור, מצב שמעלה שאלות לגבי מידת הרוחב של העליות בשוק.

עבור משקיעים גלובליים, ובהם משקיעים בישראל עם חשיפה למניות בארה״ב, הסוגיה המרכזית אינה רק האם הטכנולוגיה יקרה או שהסקטורים הדפנסיביים זולים. המשתנים החשובים יותר הם צמיחת הרווחים, מכפילי התמחור, הריבית והיכולת לשמר את היקף ההוצאות ההוניות הקשורות ל-AI. אם רווחי חברות הטכנולוגיה ימשיכו לצמוח בקצב התומך בתמחורים הנוכחיים, הפרמיה עשויה להישמר; אם ציפיות הרווח יתמתנו או שההון יעבור לסקטורים אחרים, פער התמחור ההיסטורי עשוי להפוך למאפיין משמעותי יותר של שוק המניות האמריקאי. עונת הדוחות הבאה ומסלול תשואות אג״ח האוצר האמריקאי יספקו אינדיקציות חשובות לגבי התרחיש שמתפתח.