עתודות מטבע החוץ של יפן רשמו באוגוסט את הירידה החודשית הגדולה ביותר אי פעם, לאחר שהרשויות הפעילו משאבים חסרי תקדים כדי לתמוך ביין. הירידה החדה מדגישה את היקף תגובתה של טוקיו לחולשת המטבע המתמשכת וממחישה את החשיבות הגוברת של מדיניות שער החליפין של יפן עבור שווקי מטבע החוץ ואג”ח ברחבי העולם.

עתודות יפן רושמות ירידה היסטורית בחודש

עתודות מטבע החוץ הרשמיות של יפן הסתכמו בכ-1.208 טריליון דולר בסוף אוגוסט, ירידה של 79.6 מיליארד דולר, או 6.18%, לעומת 1.287 טריליון דולר בסוף יולי. נתוני משרד האוצר הראו כי מדובר בירידה החודשית הגדולה ביותר מאז החלו להישמר נתונים בני-השוואה באפריל 2000.

ניירות ערך זרים היוו חלק משמעותי מהירידה. בסוף אוגוסט החזיקה יפן בכ-839.6 מיליארד דולר בניירות ערך במסגרת נכסי העתודות הרשמיות שלה, כאשר חלק ניכר מהם הושקע באופן היסטורי באג”ח ממשלת ארה”ב. החזקות אלה יכולות לספק את הנזילות הנדרשת להתערבות בשוק מטבע החוץ, אך מכירתן עלולה גם לצמצם את היקף הנכסים הזרים הזמינים לשימוש מיידי.

התערבות שיא ביין מניעה את הירידה

הירידה בעתודות מגיעה לאחר ההתערבות החודשית הגדולה ביותר אי פעם של יפן בשוק המט”ח. בין 30 ביולי ל-26 באוגוסט הוציאו הרשויות היפניות כ-15.4 טריליון ין, סכום השווה לכ-96.5 מיליארד דולר לפי שער החליפין ששימש בעת פרסום נתוני ההתערבות, תוך מכירת דולרים ורכישת ינים.

ההתערבות הגיעה לאחר שהין נחלש לכיוון 164 ין לדולר, והתקרב לשפל של כארבעה עשורים. הפעולה האגרסיבית סייעה לדחוף את המטבע כלפי מעלה, כאשר הין הגיע לכ-155.20 ין לדולר בתחילת אוגוסט. לאחר מכן נחלש המטבע לכיוון 160 ין לדולר, לפני שהתאושש לכ-155–156 ין לדולר בתחילת ספטמבר.

חלק מהפעולה תואם עם ארצות הברית, במה שסימן את ההתערבות המשותפת הראשונה מסוג זה בין שתי המדינות מאז 2011. המהלך אותת כי החששות מפני חולשה מוגזמת של הין הפכו משמעותיים מספיק כדי להצדיק תיאום מדיניות הדוק במיוחד.

השווקים בוחנים כמה כוח אש נותר ליפן

ההתערבות בשיא אינה אומרת שיפן מיצתה את יכולתה להגן על הין. המדינה עדיין מחזיקה ביותר מ-1.2 טריליון דולר בעתודות רשמיות, הכוללות ניירות ערך, פיקדונות, זהב ונכסי עתודה נוספים. טוקיו ווושינגטון הצביעו גם על מסגרת נזילות של הפדרל ריזרב שהוקמה במהלך מגפת הקורונה, אשר עשויה לספק נזילות בדולרים מבלי שיפן תידרש למכור באופן מיידי אג”ח ממשלת ארה”ב נוספות.

עם זאת, להתערבויות חוזרות ונשנות יש השלכות רחבות יותר על השווקים. המשקיעים יבחנו האם תמיכה במטבע יכולה ליצור שינוי מתמשך במגמת הין, או רק להאט את היחלשותו הנובעת מפערי ריבית ומכוחות בסיסיים נוספים. לכיוון הין יש גם חשיבות לעלויות היבוא של יפן, במיוחד בתחום האנרגיה, וכן לתחזית הרווחים של היצואניות הגדולות.

בהמשך, השווקים יעקבו מקרוב אחר רמות העתודות של יפן, התערבויות נוספות בשוק מטבע החוץ, ציפיות הריבית בין ארה”ב ליפן והתבטאויות של גורמים רשמיים ביפן. אם חולשת הין תחזור לכיוון השפל הקודם, הלחץ לביצוע צעדים נוספים עשוי להתגבר, בעוד שהתערבות נוספת בהיקף גדול עלולה לשנות עוד יותר את הרכב העתודות של יפן ולהשפיע על שוק האג”ח הממשלתיות בארה”ב.