שוק האג״ח האמריקאי מתקרב לרמת תשואה שעשויה להשפיע על האופן שבו משקיעים מוסדיים מחלקים את הונם בין מניות לאפיקים סולידיים. כאשר התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים נעה סביב 5.2% באמצע אוקטובר, סקר משקיעים עדכני מצביע על כך שרמה של כ-6% עשויה להפוך את האג״ח הממשלתיות לחלופה אטרקטיבית יותר למניות. עם זאת, עיתויו והיקפו של מעבר כזה עדיין אינם ודאיים.

תשואה של 6% עשויה לשנות את מאזן הכוחות בין מניות לאג״ח

לפי סקר מנהלי הקרנות הגלובלי של Bank of America, שנערך בין 2 ל-8 באוקטובר בקרב 185 מנהלי קרנות המנהלים נכסים בהיקף כולל של כ-512 מיליארד דולר, 37% מהמשתתפים ציינו כי ישקלו להעביר השקעות ממניות לאג״ח אם התשואה ל-10 שנים תגיע ל-6%. כ-19% אמרו כי רמות התשואה כבר אטרקטיביות מספיק כדי להצדיק מעבר כזה. סף התשואה הממוצע בתשובות עמד על כ-5.9%, נתון המצביע על התקרבות לרמה שבה האפיק הסולידי עשוי להתחרות באופן ישיר יותר במניות על הון מוסדי.

המשמעות חורגת משוק האג״ח עצמו. עלייה בתשואות האג״ח הממשלתיות מגדילה את ההכנסה שניתן לקבל מניירות ערך אלה ומספקת חלופה תחרותית יותר לתשואות מניות שאינן ודאיות. עם זאת, אין לראות ברף של 6% נקודת מפנה אוטומטית שתוביל לגל מכירות רחב במניות. החלטות הקצאת הנכסים תלויות גם בתחזיות הרווח של החברות, בצורכי הנזילות, בסובלנות לסיכון ובתחזית הצמיחה הכלכלית.

האינפלציה, מחירי הנפט והיקף גיוסי החוב דוחפים את התשואות מעלה

העלייה האחרונה בתשואות משקפת שילוב של חששות מאינפלציה, אי-ודאות גיאופוליטית ושאלות בנוגע ליכולת של ממשלת ארה״ב לנהל את היקף החוב שלה לאורך זמן. מחירי אנרגיה גבוהים, בין היתר על רקע המתיחות במזרח התיכון, עלולים להשאיר את האינפלציה ברמה גבוהה ולהקשות על החלטות המדיניות של ה-Fed, ובכך לדחות הקלה אפשרית בתנאי הריבית. במקביל, היקף ההנפקות הגדול של אג״ח ממשלתיות והחששות מהמצב הפיסקלי בארה״ב עשויים לגרום למשקיעים לדרוש פיצוי גבוה יותר על החזקת חוב לטווח ארוך.

חשוב להבחין בין תשואה נומינלית לתשואה ריאלית. תשואה נומינלית של 6% עשויה להיראות אטרקטיבית, אך התשואה במונחי כוח קנייה תלויה בשיעור האינפלציה לאורך חיי האג״ח. גם לשערי החליפין יש השפעה על משקיעים בינלאומיים. עבור מוסדות ישראליים ותיקים הנמדדים בדולרים, השינוי בשער השקל מול הדולר עשוי להשפיע באופן מהותי על התשואה השקלית של החזקות באג״ח ממשלת ארה״ב.

תשואות גבוהות יותר מציבות הזדמנויות לצד סיכונים

עלייה מתמשכת בתשואות עשויה להפוך אג״ח ממשלתיות באיכות אשראי גבוהה לאלטרנטיבה תחרותית יותר למניות ולחזק את העניין בתיקים מפוזרים המשלבים מניות ואפיקים סולידיים. משקיעים המבקשים הכנסה חוזית צפויה עשויים למצוא בסביבה הנוכחית תנאים אטרקטיביים יותר מאשר בתקופה הממושכת של ריביות ותשואות נמוכות לאחר המשבר הפיננסי העולמי.

עם זאת, עליית תשואות גורמת לירידת מחירן של אג״ח קיימות בריבית קבועה. אג״ח בעלות מח״מ ארוך רגישות בדרך כלל יותר לשינויים בריבית, ולכן עלולות לספוג ירידות מחיר חדות יותר. עלויות מימון גבוהות יותר עשויות להכביד גם על השקעות של חברות, על שוק המשכנתאות ועל הצריכה הפרטית. במקביל, תמחורי מניות, במיוחד של חברות שחלק ניכר מרווחיהן הצפויים נמצא בעתיד הרחוק, עלולים להיפגע מעליית שיעור ההיוון.

הכיוון העתידי יהיה תלוי בסיבה לעליית התשואות: אם הן יעלו בשל צמיחה כלכלית עמידה, שוק המניות עשוי להמשיך ליהנות מתמיכה. לעומת זאת, אם העלייה תשקף החרפה בלחצים האינפלציוניים ובסיכונים הפיסקליים, הן המניות והן האג״ח עלולות להימצא תחת לחץ במקביל.

המשקיעים יעקבו אחר נתוני האינפלציה בארה״ב, איתותי ה-Fed, מחירי הנפט ותוצאות מכרזי האג״ח הממשלתיות כדי להעריך את הכיוון הבא של התשואות. התקרבות לרמה של 6% עשויה להאיץ איזון מחדש של תיקי השקעות, אך היא עלולה גם להעיד על הידוק התנאים הפיננסיים ולא רק על הזדמנות השקעה. עבור מקצי נכסים גלובליים וישראליים, השאלה המרכזית היא האם התשואה הריאלית הצפויה מצדיקה את סיכוני המח״מ, המטבע והמצב הפיסקלי.