שוק המניות ההודי נכנס לשלב סלקטיבי יותר, כאשר משקיעים זרים מצמצמים חשיפה ובמקביל מתעוררות שאלות לגבי יכולתן של חברות ה-Large Cap המבוססות לייצר את השלב הבא של צמיחת הרווחים. אנליסטים ב-Bernstein טענו כי חלק מהחברות הגדולות בהודו מייצגות ״עידן כלכלי שחלף״, על רקע חששות שמודלים עסקיים קיימים אינם מותאמים במידה מספקת למנועי הצמיחה החדשים שמונעים על ידי טכנולוגיה.

מניות ה-Large Cap מתמודדות עם משוואת צמיחה משתנה

ההערכה של Bernstein מתמקדת בסוגיה מבנית ולא בתיקון שוק קצר טווח. לפי בית ההשקעות, חברות Large Cap התקשו לחדש את המודלים העסקיים שלהן, בעוד שמודלים מבוססים מתמודדים עם שיבושים שמקורם בטכנולוגיות חדשות. במקביל, חברות Small Cap ו-Mid Cap עשויות להציע הזדמנויות צמיחה שונות, אך עבור משקיעים מוסדיים גדולים קשה יותר להשקיע בהן בהיקפים משמעותיים. לכן, Bernstein סבורה כי ההצדקה להקצאה מבנית להודו הפכה מורכבת יותר, גם אם פוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של הכלכלה ההודית נותר משמעותי.

תמונת הרווחים מוסיפה נדבך לדיון. אנליסטים שצוטטו ב-Moneycontrol ציינו כי צמיחת הרווחים המתונה של חברות ה-Large Cap בשנתיים האחרונות תרמה לביצועי השוק היחסיים של הודו, ולכן יציאת משקיעים זרים לבדה אינה מסבירה את החולשה. במקביל, מחקרים אחרים מציגים תמונה חיובית יותר: J.P. Morgan ציין בספטמבר כי הרווחים החלו להתאושש, כאשר חברות ה-Large Cap מצטרפות לשיפור שכבר ניכר בקרב חברות קטנות ובינוניות.

המשקיעים הזרים הופכים את מגמת הרכישות האחרונה

זרימות ההון של משקיעים זרים הפכו למשתנה מרכזי בשוק. משקיעים זרים משכו כמעט 21 אלף קרור רופי ממניות הודיות בספטמבר, לאחר שרכשו מניות הודיות ביולי ובאוגוסט. נתוני CDSL מצביעים על משיכות של כ-20,974 קרור רופי עד 18 בספטמבר, לאחר השקעות של כ-20,200 קרור רופי ביולי וכ-29,630 קרור רופי באוגוסט.

מחירי נפט גבוהים, עלייה בתשואות האג״ח האמריקאיות ופרמיית התמחור של הודו ביחס לשווקים מתעוררים אחרים זוהו בין הגורמים המשפיעים על שינוי הכיוון. במקביל, היציאה מהשוק המשני אינה משקפת בהכרח נסיגה מוחלטת מהודו: משקיעים זרים ממשיכים להשתתף בהנפקות ובעסקאות בשוק הראשוני.

הסביבה הגלובלית מוסיפה מורכבות. מחירי הנפט הגולמי מעל 100 דולר לחבית מגבירים את הלחץ על חשבון היבוא של הודו, בעוד שתשואות גבוהות יותר בארה״ב עשויות להפוך נכסים דולריים לאטרקטיביים יותר. ב-21 בספטמבר, מניות הודיות הצליחו בכל זאת לעלות במתינות לאחר ירידה ממושכת של שישה שבועות, כאשר ירידה במחירי הנפט ורכישות במחירים נמוכים יותר תמכו בסנטימנט.

מה עשוי להחזיר את ההון הזר?

התחזית תלויה במידה רבה ביכולתה של הודו לשלב התאוששות בצמיחת הרווחים עם תנאי נזילות גלובליים נוחים יותר. ירידה במחירי הנפט, יציבות רבה יותר של הרופי והוכחות לשיפור מתמשך ברווחי החברות עשויות לצמצם חלק מהלחץ על הקצאות ההון הזרות. מנגד, סיכון גיאופוליטי מתמשך, עלויות אנרגיה גבוהות, תשואות אג״ח גלובליות גבוהות או חולשה נוספת של המטבע עלולים להאריך את הזהירות מצד המשקיעים.

עבור מקצי נכסים בישראל ובעולם, שוק המניות ההודי מציג אפוא תמונה מורכבת יותר מאשר סיפור פשוט של יציאת משקיעים זרים. לפי Bernstein, התאוששות מבנית בזרימות ההון תדרוש מהודו לבנות תעשיות תחרותיות גלובלית בתחומים מתפתחים, בהם ייצור מתקדם של מוליכים למחצה, סוללות ואגירת אנרגיה, לצד מודלים עסקיים שיכולים לזכות בנתח משמעותי מהשווקים הגלובליים.

ברבעונים הקרובים יעמדו במוקד צמיחת הרווחים, יכולתן של חברות ה-Large Cap להסתגל לשיבושים טכנולוגיים, רמות התמחור ותנאי המאקרו הגלובליים. במקביל, המשך הביקוש מצד משקיעים מקומיים עשוי להשפיע על יכולתו של השוק לספוג את יציאת ההון הזר. האיזון בין צמיחה מבנית, תמחור, מומנטום ברווחים ותנאי המאקרו הגלובליים צפוי להמשיך להיות גורם מרכזי בכיוון שוק המניות ההודי.