מחירי הזהב ספגו לחץ מחודש במהלך השבוע, כאשר החוזים העתידיים לדצמבר ירדו ל-4,007.90 דולר לאונקיית טרוי, נכון למושב המסחר האחרון שדווח ב-23 באוקטובר 2026. החוזה איבד באותו יום 52.50 דולר, או 1.29%, בעוד נתון הביצועים לחמישה ימי מסחר הצביע על ירידה של כ-4.1%. המהלך משתלב בהערכה מחודשת של תמחור המתכות היקרות ושל הגורמים המשפיעים על השווקים הפיננסיים בעולם.

הזהב נסוג לאחר תקופה של מחירים גבוהים

הירידה השבועית מצביעה על התגברות לחץ המכירות לאחר שהזהב נסחר ברמות גבוהות משמעותית. מחיר החוזה האחרון היה נמוך מרמת 4,150 הדולר שנרשמה בקירוב בתחילת התקופה, נתון המעיד על שינוי משמעותי במומנטום בטווח הקצר. עם זאת, ירידה שבועית אינה מעידה כשלעצמה על היפוך מגמה ממושך. הזהב עשוי לעבור תיקונים חדים כאשר משקיעים משנים פוזיציות, מגיבים לנתונים כלכליים או מצמצמים חשיפה לאחר עליות משמעותיות.

טווח המסחר היומי המדווח נע בין 3,989.10 ל-4,050.20 דולר, כך שהמחיר האחרון נותר קרוב לחלקו התחתון של הטווח. מיקום זה מצביע על לחץ מתמשך בטווח הקצר, אך תנועת המחיר לבדה אינה מאפשרת לקבוע אם הירידה נבעה ממימושי רווחים, משינויים בפוזיציות של משקיעים מוסדיים או מהערכה מחודשת של ציפיות המדיניות המוניטרית.

הריבית והדולר נותרו גורמים מרכזיים

הזהב אינו מניב ריבית, ולכן האטרקטיביות היחסית שלו רגישה לתשואות הזמינות במזומן ובאג״ח ממשלתיות. עלייה בתשואות הריאליות, או ציפיות למדיניות מוניטרית מצמצמת יותר, עשויות להגדיל את עלות ההזדמנות שבהחזקת המתכת. מנגד, ירידה בתשואות הריאליות עשויה לתמוך במחיר הזהב, משום שהיא מפחיתה את האטרקטיביות היחסית של נכסים נושאי ריבית.

גם לתנודות המטבע יש חשיבות. מכיוון שהזהב מתומחר בשווקים הבינלאומיים בדולרים, התחזקות הדולר עלולה לייקר אותו עבור קונים המשתמשים במטבעות אחרים ולרסן את הביקוש. עבור משקיעים ישראלים, שער החליפין בין השקל לדולר מוסיף רובד נוסף: ירידה במחיר הזהב הדולרי עשויה להתמתן או להתעצם בהתאם לשינוי בערך השקל. לכן, התשואה לאחר התאמת מטבע עשויה להיות שונה באופן מהותי מהשינוי המדווח במחיר החוזים העתידיים.

התמיכה ארוכת הטווח עומדת למבחן בטווח הקצר

הזהב ממשיך למשוך תשומת לב כאמצעי אפשרי לפיזור השקעות בתקופות של אי-ודאות גיאופוליטית, חששות בנוגע למצב הפיסקלי של ממשלות ושינויים בציפיות האינפלציה. רכישות של בנקים מרכזיים וביקוש לנכסים הנתפסים כאמצעי לשימור ערך עשויים אף הם לתמוך במחיר, אך אף אחד מהגורמים הללו אינו מבטיח עליות בטווח הקצר. כאשר אי-הוודאות פוחתת או שהמשקיעים מעדיפים נכסים בעלי תשואה גבוהה יותר, הביקוש לנכסי מקלט עשוי להיחלש.

טווח המחירים השנתי המדווח, 3,989.10–4,180.04 דולר, מדגיש את החשיבות שבהבחנה בין תנודתיות קצרת טווח לבין שינוי מגמה מתמשך. הנתונים הזמינים לתקופה אינם מבהירים מה היו הגורמים הישירים לירידה, ולכן יש לבחון את התנועה לצד אינדיקטורים רחבים יותר בשווקים ולא לייחס אותה לאירוע יחיד.

התחזית: האינפלציה, התשואות ותנודות המטבע במוקד

בשבוע הקרוב צפויים המשקיעים לעקוב אחר נתוני האינפלציה בארה״ב, איתותי ה-Fed, התשואות הריאליות על אג״ח ממשלתיות, שער הדולר והתפתחויות המשפיעות על הסיכון הגיאופוליטי. התייצבות בתשואות או חזרה של ביקושים לנכסים הגנתיים עשויות לסייע לזהב להתאושש, בעוד התחזקות מתמשכת של הדולר ועלייה בתשואות הריאליות עלולות להאריך את התיקון.

עבור משקיעים מוסדיים, השאלה המרכזית היא אם הירידה משקפת תיקון זמני או תמחור מחדש ומתמשך של ציפיות הריבית והסיכון. התחזית נותרת מותנית בהתפתחויות, כאשר הביקוש לפיזור סיכונים לצד הסיכון לתנודות חדות כלפי מטה צפויים להמשיך להשפיע על שוק הזהב.