מחירי הנפט סיימו את השבוע בעליות חדות, לאחר שחילופי אש מחודשים בין ארה”ב לאיראן החזירו למרכז את החששות מפני שיבושים באספקת האנרגיה מהמזרח התיכון. ההתפתחות משמעותית גם מעבר לשוק הנפט הגולמי, כאשר מחירי הדיזל בארה”ב הגיעו לשיא ומגבירים את הלחץ על עלויות התחבורה והחקלאות, תוך יצירת סיכון נוסף לתחזית האינפלציה בכלכלות המרכזיות.

Brent ו-WTI רושמים עליות שבועיות חדות

חוזי הנפט מסוג Brent נסגרו ביום שישי במחיר של 92.68 דולר לחבית, לאחר עלייה של 76 סנט, או 0.8%, בעוד חוזי West Texas Intermediate נסגרו על 91.48 דולר לחבית, לאחר עלייה של 18 סנט, או 0.2%. במהלך השבוע כולו עלה Brent ב-7.6%, בעוד הנפט האמריקאי התחזק בכמעט 10%, מה שמשקף תמחור מחדש משמעותי של הסיכונים הגיאופוליטיים וסיכוני האספקה.

הביצועים השבועיים משקפים התמקדות גוברת של השוק באפשרות שעימות ממושך יפגע בזרימת האנרגיה. ארה”ב ואיראן חידשו את חילופי האש במהלך החודש השביעי לעימות ביניהן, בעוד נתיבי האספקה במזרח התיכון נותרו משובשים. במקביל, אנליסטים הזהירו כי חלק משמעותי מהעלייה האחרונה במחירי הנפט משקף פרמיית סיכון גיאופוליטית, ולא בהכרח הידרדרות מדידה בהיקפי הייצוא הנוכחיים.

להבחנה הזו יש חשיבות. אם האספקה הפיזית תישאר זמינה, מחירי הנפט עשויים להתייצב אם המתיחות הגיאופוליטית תיחלש. מנגד, שיבוש משמעותי יותר בייצור או בשינוע עלול ליצור סביבת מחירים שונה באופן מהותי.

מחירי הדיזל שוברים שיא ומגבירים את סיכוני האינפלציה

הלחץ בולט במיוחד בשוק הדלקים המזוקקים. מחיר הדיזל הממוצע בארה”ב הגיע לשיא של 5.85 דולר לגלון, לפי נתוני AAA שצוטטו ב-Reuters. חידוש העימותים בין ארה”ב לאיראן, בשילוב תקיפות אוקראיניות על בתי זיקוק ברוסיה, החריפו סביבת אספקה שהייתה מוגבלת ממילא.

לדיזל השפעה רחבה במיוחד על הכלכלה, משום שהוא משמש לתחבורה יבשתית, ציוד תעשייתי ומכונות חקלאיות. ירידה במלאים עלולה להוביל לעלייה נוספת במחירים, במיוחד כאשר המדינות החקלאיות בארה”ב נכנסות לתקופות הקציר והזריעה, שבהן הביקוש לציוד המופעל באמצעות דיזל נוטה לעלות. גם חוזי מזוט התחזקו לקראת עונת החורף.

להתפתחויות אלה יש השלכות גם על המדיניות המוניטרית. עלייה בעלויות האנרגיה והתחבורה עלולה לחלחל למחירי הצרכן והיצרן, ובכך להקשות על הבנקים המרכזיים להגיב להיחלשות בצמיחה באמצעות מדיניות מקלה יותר. השילוב בין לחץ אינפלציוני לבין פגיעה אפשרית בפעילות הכלכלית יוצר סביבה מורכבת לשווקים.

התנועה במצר הורמוז נותרה אינדיקטור מרכזי לאספקה

הפעילות הימית בפועל דרך מצר הורמוז נותרה אחד המדדים החשובים ביותר עבור שוק הנפט. נתונים ראשוניים הראו כי ביום חמישי עברו בנתיב המים ארבע ספינות מטען בלבד, הרבה מתחת לממוצע של כ-15 ספינות בתקופה של 10 ימים. ממשלת ארה”ב מסרה כי זרימות הנפט מהמזרח התיכון חזרו להתקרב לרמות רגילות, אך נתוני מעקב אחר מכליות והערכות אנליסטים מצביעים על כך שהפעילות הימית עדיין משובשת באופן משמעותי.

ההבחנה בין שיבוש בשינוע לבין אובדן בפועל של יצוא תמשיך להיות גורם מרכזי בקביעת מחירי הנפט. לפי הערכות אנליסטים, עדיין אין עדות לכך שההסלמה השבועית הפחיתה באופן מהותי את היקפי הייצוא מהמזרח התיכון, ולכן חלק מהעלייה במחירים משקף ציפיות ואי-ודאות. במקביל, עיראק הגדילה את יצוא הנפט שלה באוגוסט לכ-2.34 מיליון חביות ביום, לעומת 1.35 מיליון חביות ביום ביולי, ובכך סיפקה מקור אספקה מקזז.

בהמשך, התפתחות העימות בין ארה”ב לאיראן, היקף התנועה במצר הורמוז, רמות המלאים העולמיות ומחירי הדלקים המזוקקים יהיו אינדיקטורים מרכזיים עבור שוקי האנרגיה. Citi העלתה את תחזית מחיר Brent לרבעון השלישי ל-86 דולר לחבית, בעוד ANZ העלתה את התחזית לטווח הקצר ל-95 דולר, עם סיכון לעלייה נוספת במקרה של החרפת העימות. במקביל, נתוני התעסוקה החזקים מהצפוי בארה”ב עשויים לחזק את הציפיות למדיניות מוניטרית הדוקה יותר ולהוסיף רוח נגדית לביקוש. עבור משקיעים בישראל ובעולם, הקשר בין סיכון גיאופוליטי, אינפלציית אנרגיה, ריבית וצמיחה כלכלית ימשיך להיות גורם מרכזי בקביעת תמונת השווקים בשבועות הקרובים.