המניות ביפן רשמו את הירידה החדה ביותר מזה חודשים כאשר מתיחות גיאופוליטית במזרח התיכון הקפיצה את מחירי הנפט ופגעה באמון המשקיעים בשווקים הגלובליים. מדד Nikkei 225 ירד ביותר מ־7% בנקודת השפל שלו במהלך המסחר — הירידה החדה ביותר מאז הטלטלה בשווקים מוקדם יותר השנה שנבעה ממחלוקות סחר עולמיות.

גל המכירות הרחב מדגיש את הפגיעות המיוחדת של כלכלת Japan לעליית מחירי האנרגיה, שכן המדינה נותרת אחת הכלכלות התלויות ביותר בעולם ביבוא נפט.

זעזוע הנפט מצית מכירת חיסול רחבה

הגורם המיידי לירידות היה הזינוק החד במחירי הנפט בעולם כאשר המתיחות סביב Iran החריפה. הנפט התקרב לרמה של 120 דולר לחבית לאחר שמספר יצרנים גדולים הפחיתו תפוקה ונתיבי השיט באזור החלו להיפגע.

עבור יפן ההשפעה חריפה במיוחד. המדינה מייבאת כ־90% מהנפט שלה מהמזרח התיכון, מה שהופך את הכלכלה שלה לרגישה מאוד לעליות מחירים או לשיבושים באספקה.

עלויות אנרגיה גבוהות יותר לא רק מגבירות לחצי אינפלציה אלא גם פוגעות בשולי הרווח של חברות רבות.

השווקים הגיבו במהירות. מדד Nikkei 225 צנח עד 7.6%, בעוד מדד TOPIX הרחב יותר ירד בכ־6%.

מניות טכנולוגיה ופיננסים הובילו את הירידות, דבר המשקף את הרגישות שלהן למצב הכלכלה הגלובלית. חברות גדולות כמו SoftBank Group ו־Advantest רשמו ירידות דו־ספרתיות במהלך יום המסחר.

התנודתיות מדגישה כיצד זעזועים גיאופוליטיים יכולים להתפשט במהירות לשוקי המניות, במיוחד בכלכלות החשופות ליבוא אנרגיה.

ראלי חזק ב־2026 הפך את השוק לפגיע

היקף הירידות קשור גם לביצועים החזקים של המניות היפניות בתחילת השנה. לפני הטלטלה האחרונה, מדד Nikkei 225 עלה מעל כמה מדדים גלובליים מרכזיים, הודות למדיניות פיסקלית מרחיבה ואופטימיות מחודשת לגבי רווחיות החברות.

מדיניותה הכלכלית של ראש הממשלה Sanae Takaichi חיזקה את ההתלהבות בקרב משקיעים והובילה לזרימות הון זרות משמעותיות לשוקי המניות היפניים.

עם זאת, שווקים שחוו עליות חדות הופכים לעיתים קרובות לפגיעים יותר לתיקונים חדים כאשר מופיעים זעזועים חיצוניים.

מאז תחילת העימות עם איראן, מדד ניקיי ירד ביותר מ־11%, מה שמקרב אותו לכניסה לתיקון טכני לאחר ירידה של יותר מ־10% מהשיא האחרון שנרשם בסוף פברואר.

היפוך זרימות הון ומגבלות מדיניות מגבירים לחץ

גורם נוסף שהגביר את הירידות הוא היפוך בזרימות ההון הזרות לטווח קצר. משקיעים בינלאומיים היו קונים משמעותיים של מניות יפניות בתחילת השנה, אך העלייה בסיכון הגיאופוליטי גרמה לחלק מהקרנות לצמצם חשיפה.

יפן מתמודדת גם עם אתגרים מבניים בהתמודדות עם אינפלציה הנובעת מעלויות אנרגיה. המדיניות הפיסקלית כבר מתוחה, מה שמגביל את יכולת הממשלה להרחיב סובסידיות דלק מבלי להגדיל את הגירעון התקציבי.

במקביל, אפשרויות המדיניות המוניטרית מוגבלות משום שהריביות הריאליות נותרות שליליות, דבר שמצמצם את גמישות הבנק המרכזי לעומת כלכלות גדולות אחרות.

בטווח הקרוב, מסלול שוקי המניות ביפן עשוי להיות תלוי במידה רבה בהתפתחויות בשוק האנרגיה. אם מחירי הנפט יישארו מעל 100 דולר לחבית למשך תקופה ממושכת, הלחץ על הכלכלה התלויה ביבוא עשוי להימשך.

עם זאת, כל סימן להרגעה במתיחות הגיאופוליטית או ירידה במחירי האנרגיה עשוי להחזיר במהירות את התיאבון של המשקיעים למניות יפניות — שהיו עד לאחרונה בין השווקים החזקים בעולם.