האהבה ארוכת השנים של הודו לזהב מאותגרת כעת בגלוי על ידי שתי דמויות מהמשפיעות ביותר בעולם הפיננסי הגלובלי: לארי פינק, מנכ״ל BlackRock, ומוקש אמבאני, יו״ר Reliance Industries. המסר שלהם חד וברור. עבור משקי הבית בהודו, החזקת הון בזהב אולי מרגישה בטוחה, אך השקעה במניות היא זו שמייצרת צמיחה אמיתית של עושר לאורך זמן.

עיתוי הטענה בולט במיוחד. מחירי הזהב חוו תנודתיות חריפה בחודשים האחרונים, בעוד שמניות הודיות מתקשות לצבור תאוצה, כאשר מדד Nifty 50 ירד בכמעט 2% מתחילת השנה. ובכל זאת, פינק ואמבאני טוענים כי ביצועי חסר קצרי טווח מחמיצים את התמונה הרחבה של העלייה הכלכלית ארוכת הטווח של הודו.

זהב מול צמיחה בהודו המשתנה

לזהב היה לאורך ההיסטוריה תפקיד מרכזי בחיסכון ההודי, הן כנכס תרבותי והן כגידור פיננסי. גם כיום, משקי בית בהודו מקצים חלק גדול מהונם לנכסים פיזיים כגון זהב ונדל״ן. לפי Bain & Company, כמעט 59% מנכסי משקי הבית היו עדיין קשורים לנכסים פיזיים בשנת הכספים 2025, ירידה מ-66% לפני עשור.

אמבאני תיאר מאגר חיסכון זה ככזה שהוא ברובו ״לא פרודוקטיבי״, והשווה אותו להשקעות במניות, המשתתפות ישירות בצמיחה התאגידית. טענתו מהדהדת במיוחד במדינה שבה תנופה דמוגרפית, עיור ודיגיטציה משנים את דפוסי הצריכה והפריון. מניות, לדבריו, אינן רק כלי פיננסי, אלא בעלות על עתידה הכלכלי של הודו.

הפיננסיזציה צוברת תאוצה

למרות שמשקיעים זרים היו מוכרים נטו של מניות הודיות במשך יותר משנה, ההשתתפות המקומית הפכה בשקט לגורם המייצב של השוק. זרימות קמעונאיות דרך תוכניות השקעה שיטתיות זינקו, ושילשו את עצמן מאז 2021 לכמעט 2.9 טריליון רופי בשנת הכספים 2025. גישה הדרגתית ועקבית זו סייעה לבלום את שווקי הודו מפני תנודתיות גלובלית.

המיזם המשותף של BlackRock ו-Reliance, Jio BlackRock Asset Management, משקף ביטחון במגמה זו. אף שהוא עדיין קטן במונחים גלובליים, גידול נכסיו מאותת כיצד מנהלי הון בינלאומיים רואים בהודו סיפור צמיחה ארוך טווח ולא עסקה טקטית קצרה.

הטיעון המאקרו-כלכלי בעד מניות

האופטימיות של פינק נשענת במידה רבה על התחזית המאקרו-כלכלית של הודו. קרן המטבע הבינלאומית צופה כי הודו תישאר הכלכלה הגדולה בעלת קצב הצמיחה המהיר בעולם, עם צמיחה צפויה של 6.4% בשנת 2026 — כמעט כפול מקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית. לאורך אופקים של עשרות שנים, צמיחה כזו נוטה לתגמל מחזיקי מניות באופן לא פרופורציונלי.

בהתבסס על ניסיונה של BlackRock בארצות הברית, פינק מציין כי משקי בית שהשקיעו בשווקי המניות יצאו עשירים בהרבה מאלו שהסתמכו על פיקדונות בנקאיים או נכסים שמרניים. טענתו אינה נועדה לפסול את הזהב לחלוטין, אלא להדגיש את עלות ההחמצה בכלכלה הצומחת במהירות.

על מה כדאי למשקיעים לעקוב בהמשך

המעבר מזהב למניות בהודו אינו צפוי להיות חד. העדפות תרבותיות ושמרנות סיכונית נותרות כוחות חזקים. עם זאת, הפיננסיזציה ההדרגתית של החיסכון נראית מבנית ולא מחזורית. אם הזרימות המקומיות ימשיכו להעמיק, שווקי המניות בהודו עשויים להפוך לפחות תלויים בהון זר תנודתי ויותר משקפים את יסודות הצמיחה המקומיים.

במבט קדימה, האיזון בין מסורת לבין צבירת עושר עשוי להגדיר את עידן ההשקעות הבא של הודו.