מכירה היסטורית מנוגדת לציפיות נכס מקלט בטוח

הזהב נמצא במסלול לירידה החודשית החדה ביותר שלו מזה יותר מ-17 שנים, עם נפילה של מעל 13% במהלך חודש מרץ—הביצוע הגרוע ביותר מאז המשבר הפיננסי של 2008.

ירידה חדה זו מתרחשת דווקא בתקופה שבה השווקים היו מצפים לעלייה בזהב. המלחמה המתמשכת עם איראן, שנכנסת כעת לשבוע החמישי, יצרה אי-ודאות גיאופוליטית משמעותית, שיבשה זרימות אנרגיה גלובליות והגבירה תנודתיות בשווקי ההון. אך במקום להרוויח מכך, הזהב נע בכיוון ההפוך.

הסתירה בולטת. היסטורית, הזהב שימש כגידור בתקופות משבר, אך התנהגות השוק הנוכחית מצביעה על שינוי עמוק יותר באופן שבו משקיעים ממקמים סיכון.

אינפלציה וריביות מובילות את הירידות

הכוח המרכזי מאחורי הירידה בזהב אינו גיאופוליטי—אלא ציפיות למדיניות מוניטרית. מחירי הנפט המזנקים, המונעים משיבושים במצר הורמוז, מגבירים חששות לאינפלציה גלובלית. כתוצאה מכך, משקיעים מצמצמים את הציפיות להורדות ריבית, ובמקרים מסוימים אף מתמחרים העלאות ריבית.

ריביות גבוהות מגדילות את העלות האלטרנטיבית של החזקת זהב, נכס שאינו נושא תשואה. כאשר תשואות האג״ח עולות והדולר האמריקאי מתחזק, הון זורם הרחק ממתכות יקרות לעבר נכסים מניבי תשואה.

שינוי זה למעשה מבטל את תפקידו המסורתי של הזהב כנכס מקלט בטוח. במקום לשמש גידור מול אי-יציבות, הזהב נלחץ דווקא מההשלכות האינפלציוניות של אותה אי-יציבות.

לחצי נזילות ומכירות כפויות מאיצים את ההפסדים

מעבר לגורמים המאקרו-כלכליים, מנגנוני השוק עצמם מגבירים את הירידות. משקיעים הסופגים הפסדים במניות ובנכסים אחרים מוכרים אחזקות בזהב כדי לגייס מזומנים, ובכך מוסיפים לחץ נוסף כלפי מטה.

במקביל, חלק מהבנקים המרכזיים—במיוחד בשווקים מתעוררים—מוכרים רזרבות זהב כדי לתמוך במטבעות המקומיים על רקע עלויות אנרגיה עולות. יציאות מקרנות סל (ETF) וירידה בביקוש מוסדי מחמירות את המגמה, ויוצרות לולאת משוב של ירידות מחירים ומכירות כפויות.

דינמיקה זו מזכירה משברים קודמים, שבהם עליות ראשוניות בזהב הוחלפו בתיקונים חדים כאשר צרכי נזילות גברו על אסטרטגיות גידור.

שבירה בתפקיד המסורתי של הזהב בשוק

הסביבה הנוכחית מדגישה שינוי מהותי: הזהב כבר אינו מתפקד כגידור גיאופוליטי טהור. במקום זאת, הוא מתנהג יותר ויותר כנכס רגיש לריבית, הקשור קשר הדוק לציפיות אינפלציה ולמדיניות הבנקים המרכזיים.

דבר זה מסביר מדוע הזהב יורד גם כאשר העימות מתעצם. השווקים נותנים עדיפות לסיכוני אינפלציה על פני סיכונים גיאופוליטיים, ובכך משנים באופן יסודי את אסטרטגיות הקצאת הנכסים.

אנליסטים מציינים כי בעוד היסודות ארוכי הטווח של הזהב—כגון ביקוש מצד בנקים מרכזיים ומגמות דה-דולריזציה—נותרים חזקים, המיצוב בטווח הקצר הפך לדובי באופן מובהק.

תחזית: תקלה זמנית או שינוי מבני?

בהסתכלות קדימה, כיוון הזהב יהיה תלוי בשני משתנים מרכזיים: מסלול הריביות ומגמת מחירי האנרגיה. אם לחצי האינפלציה יירגעו או אם הבנקים המרכזיים יעברו להורדות ריבית, הזהב עשוי להתאושש במהירות. עם זאת, אם מחירי האנרגיה הגבוהים יימשכו, המתכת עשויה להישאר תחת לחץ.

ההיסטוריה מצביעה על כך שירידות חודשיות חדות בזהב הן נדירות ולעיתים קרובות מלוות בהתאוששות. אך הסביבה המאקרו-כלכלית הנוכחית—המאופיינת באינפלציה מתמשכת ואי-יציבות גיאופוליטית—עשויה לעכב התאוששות זו.

לעת עתה, החודש הגרוע ביותר של הזהב מאז 2008 משדר מסר ברור: בשוק של היום, הריביות—ולא הפחד—הן הכוח המרכזי המעצב את מחירי הנכסים.