העלייה המרשימה של אפל תחת הנהגתו של המנכ”ל טים קוק לא נבעה רק מהצלחתם המתמשכת של מוצרים כמו האייפון, אלא גם מאחת מאסטרטגיות הקצאת ההון האגרסיביות ביותר שביצעה אי פעם חברה ציבורית. מאז שקוק ירש את סטיב ג’ובס בשנת 2011, מניית אפל זינקה ביותר מ-2,600%, כאשר חלק משמעותי מהביצועים הללו נתמך בתוכנית רכישה עצמית יוצאת דופן של מניות. במקום להשתמש במאגרי המזומנים האדירים שלה לרכישת חברות אחרות, אפל בחרה להשקיע באופן משמעותי במניותיה שלה, מהלך שיצר ערך מתמשך לבעלי המניות ושינה את המבנה הפיננסי של החברה.

תוכנית רכישה עצמית היסטורית

בשנת 2013 השיקה אפל תוכנית שאפתנית לרכישה חוזרת של מניות, אשר הסתכמה בכ-853.4 מיליארד דולר עד הרבעון הפיסקלי השני של שנת 2026. לאורך התקופה האיצה החברה בהתמדה את היקף הרכישות, כאשר ברבות מהשנים הסתכמו הרכישות ביותר מ-70 מיליארד דולר בשנה, והגיעו לכמעט 95 מיליארד דולר בשנת הכספים 2024.

היקף ההשקעה מציב את התוכנית בקנה מידה יוצא דופן. מבחינה תיאורטית, אפל הייתה יכולה לרכוש כמעט כל חברה במדד S&P 500, למעט התריסר הגדולות ביותר, אך הנהלת החברה הגיעה למסקנה כי רכישת מניותיה שלה תניב את הערך הגבוה ביותר בטווח הארוך. כתוצאה מכך, צמצמה אפל ביותר מ-44% את מספר המניות הקיימות, ובכך הגדילה משמעותית את חלקו היחסי של כל בעל מניה שנותר.

היתרונות הפיננסיים חורגים מעליית מחיר המניה

רכישות עצמיות בהיקפים גדולים מעניקות מספר יתרונות פיננסיים מעבר לתמיכה במחיר המניה. באמצעות צמצום מספר המניות הקיימות, אפל הגדילה באופן עקבי את הרווח למניה גם בתקופות שבהן הרווח הנקי צמח בקצב מתון יותר. רווח גבוה יותר למניה מחזק לעיתים קרובות את מדדי השווי של החברה ומגביר את האטרקטיביות שלה בעיני משקיעים מוסדיים ומשקיעים ארוכי טווח.

האסטרטגיה הפכה לאטרקטיבית אף יותר לאחר חקיקת חוק קיצוצי המס והמשרות בארצות הברית בשנת 2017, אשר הפחית את שיעור מס החברות הפדרלי מ-35% ל-21%. שיעור המס הנמוך יותר אפשר לאפל לשמור חלק גדול יותר מהרווחים שלה, ובכך העניק לה גמישות נוספת לממן רכישות עצמיות, לצד המשך השקעות משמעותיות במחקר ופיתוח, תוכנה, שירותים וחדשנות בתחום החומרה.

בעלי המניות לטווח ארוך ממשיכים ליהנות

מדיניות הקצאת ההון של אפל זכתה לשבחים רבים מצד משקיעים הדוגלים בהשקעה לטווח ארוך. ברקשייר האת’וויי, בהובלתו במשך שנים של וורן באפט, הפכה לאחת מבעלות המניות הגדולות של אפל והדגישה פעמים רבות את היתרונות של תוכניות רכישה עצמית עקביות. ככל שמניות יוצאות מהמחזור, בעלי המניות הנותרים מחזיקים באחוז גדול יותר מהחברה, מבלי שנדרשת מהם השקעה נוספת.

מעבר לשיפור הכלכלי עבור בעלי המניות, האסטרטגיה משקפת גם את ביטחון ההנהלה במעמדה התחרותי של אפל לטווח הארוך. במקום לבצע רכישות שעלולות להיות כרוכות בסיכונים משמעותיים, בחרה אפל לחזק את המערכת האקולוגית שלה ולהחזיר הון עודף ישירות לבעלי המניות באמצעות רכישות עצמיות וחלוקת דיבידנדים.

במבט קדימה, אפל ניצבת בפני פרק חדש בהנהגתה, כאשר טים קוק צפוי לעבור מתפקיד המנכ”ל לתפקיד יו”ר פעיל. אף שסדרי העדיפויות בהקצאת ההון עשויים להשתנות עם התפתחות תחומי הבינה המלאכותית, השירותים וקטגוריות חומרה חדשות, תוכנית הרכישה החוזרת חסרת התקדים של אפל תישאר אחת מאסטרטגיות המימון הבולטות ביותר בעידן הטכנולוגיה המודרני. המשקיעים יעקבו מקרוב אחר השאלה האם דור ההנהגה הבא ימשיך במדיניות הפיננסית הממושמעת הזו, תוך הובלת החברה לשלב הבא של חדשנות וצמיחה.

מאז 2013 השקיעה אפל כ-853 מיליארד דולר ברכישה חוזרת של מניותיה וצמצמה ביותר מ-44% את מספר המניות הקיימות. האסטרטגיה חיזקה את הרווח למניה והעניקה ערך משמעותי לבעלי המניות לטווח הארוך, ללא צורך ברכישות ענק של חברות אחרות. עם כניסתה של אפל לעידן הנהגה חדש, המשקיעים יבחנו האם מדיניות הקצאת ההון הזו תימשך לצד השקעות עתידיות בחדשנות.