מדד FTSE 100 בבריטניה התייצב ביום שלישי לאחר רצף ירידות של שישה ימי מסחר, כאשר עליות במניות האנרגיה והבריאות תמכו במדד על רקע בחינתם של המשקיעים את חזרת לחצי האינפלציה ואת העלייה בעלויות המימון הגלובליות. המדד המרכזי עלה בשיעור מתון, כאשר השווקים איזנו בין התחזקות מחירי הנפט לבין סימנים להאטה בכלכלה המקומית וללחץ גובר בשוקי האג”ח בעולם.

מניות האנרגיה תומכות במדד על רקע עליית מחירי הנפט

מדד FTSE 100 עלה ב-0.1% ל-10,728.04 נקודות, לאחר שהתאושש מעט לאחר שננעל בשפל של שלושה שבועות במושב המסחר הקודם. מניות האנרגיה היו בין התורמות המרכזיות לעלייה, כאשר Shell עלתה ב-1.8% ו-BP התחזקה ב-2.7%, לאחר שמחירי הנפט חזרו לעלות מעל 90 דולר לחבית.

העלייה במניות האנרגיה משקפת מחדש את החששות מפני סיכוני אספקה גלובליים בעקבות החרפת המתיחות בין ארה”ב לאיראן. ההתפתחויות סביב מצרי הורמוז, נתיב מרכזי לשינוע אנרגיה עולמי, המשיכו להשפיע על שוקי הנפט והעלו שאלות בנוגע להשפעת מחירי אנרגיה גבוהים יותר על האינפלציה.

תנודתיות בשוק האג”ח מגבירה את החשש מהתמשכות האינפלציה

תשומת לב המשקיעים נותרה ממוקדת בשוקי האג”ח הגלובליים, שבהם עלויות המימון לטווח ארוך בארה”ב, ביפן ובגרמניה הגיעו לרמות הגבוהות ביותר מזה עשרות שנים. עליית התשואות מצביעה על כך שמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר עבור סיכוני אינפלציה וסיכונים פיסקליים, ומפעילה לחץ נוסף על שוקי המניות.

עליית מחירי האנרגיה הגבירה את החשש כי האינפלציה עשויה להישאר גבוהה לאורך זמן, דבר שעשוי להשפיע על החלטות הבנקים המרכזיים. בבריטניה, הסוחרים ממשיכים לתמחר לפחות העלאת ריבית אחת בשיעור של 25 נקודות בסיס מצד הבנק המרכזי באנגליה עד סוף השנה, אף שנתוני המאקרו האחרונים מקשים על הערכת מסלול הריבית.

שוק העבודה הבריטי מציג סימני התמתנות

נתונים רשמיים הצביעו על היחלשות נוספת בשוק העבודה הבריטי במהלך הרבעון השני, כאשר קצב עליית השכר במגזר הפרטי הואט לרמה הנמוכה ביותר מאז סוף 2020, ומספר המשרות הפנויות ירד לשפל של יותר מחמש שנים. הנתונים עשויים לתמוך בגישה זהירה יותר מצד הבנק המרכזי באנגליה, בעוד קובעי המדיניות מאזנים בין סיכוני האינפלציה לבין הצורך לתמוך בצמיחה הכלכלית.

בנפרד, אינפלציית מחירי המזון ירדה לרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2024, והעניקה הקלה מסוימת למשקי בית המתמודדים עם עלויות מחיה גבוהות. עם זאת, קובעי המדיניות ממשיכים לבחון אם עליית מחירי האנרגיה הנובעת מהמתיחות הגיאופוליטית תשפיע בהמשך על השכר ועל מגמות האינפלציה הרחבות.

סקטורים דפנסיביים מתחזקים על רקע אי-הוודאות בשווקים

מניות הבריאות תרמו אף הן ליציבות המדד, כאשר חברות דפנסיביות משכו ביקושים בתקופות של אי-ודאות כלכלית. AstraZeneca עלתה ב-2.1%, בעוד GSK התחזקה ב-2%, והדגישה את העדפת המשקיעים לסקטורים המאופיינים בביקוש יציב יחסית.

במקביל, חלק מקרנות ההשקעה בעלות החשיפה הבינלאומית ירדו בעקבות עליית תשואות האג”ח. קרנות המתמקדות ביפן היו בין החלשות יותר לאחר שתשואת האג”ח הממשלתית המרכזית במדינה הגיעה לשיא של שלושה עשורים, והמחישה כיצד תנועות בשוקי האג”ח משפיעות על שוקי מניות מעבר לגבולות אזוריים.

בהמשך, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר התפתחויות במחירי הנפט, נתוני האינפלציה בבריטניה ואיתותים מצד הבנקים המרכזיים בנוגע למדיניות המוניטרית. הקשר בין לחצי אינפלציה הנובעים מאנרגיה, תשואות אג”ח וציפיות לצמיחה כלכלית ימשיך להיות גורם מרכזי בעיצוב כיוון השווקים, כאשר חברות וקובעי מדיניות מתמודדים עם סביבת מאקרו גלובלית מורכבת יותר.