כניסתה המהירה של SpaceX למדד Nasdaq-100 הפכה לאחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאופן שבו השקעות מבוססות מדדים משפיעות על דינמיקת השווקים. לאחר שצורפה למדד במסלול מואץ זמן קצר לאחר ההנפקה הראשונית שלה, קרנות מחקות מדד נדרשו לרכוש מניות SpaceX בהיקף של מיליארדי דולרים, ללא קשר לשוויין או לתנאי השוק בטווח הקצר.

האירוע משך תשומת לב רבה לא רק בשל הירידה שנרשמה לאחר מכן במחיר המניה, אלא גם משום שהוא ממחיש כיצד השקעות פסיביות עשויות ליצור לחץ קנייה משמעותי שאינו מבוסס על ניתוח יסודי של שווי החברה.

הכניסה המואצת למדד הובילה לרכישות אוטומטיות

ב-7 ביולי 2026 הצטרפה SpaceX למדד Nasdaq-100 לאחר שעמדה בכללי הצירוף המואץ של Nasdaq, והפכה לאחת החברות שנכנסו למדד בזמן הקצר ביותר מאז הנפקתן. כתוצאה מכך, קרנות סל וקרנות מחקות מדד העוקבות אחר Nasdaq-100 – ובהן QQQ ו-QQQM – נדרשו לרכוש מניות של SpaceX כדי להתאים את הרכב התיקים שלהן למדד.

על פי הערכות השוק שצוטטו במקור, קרנות פסיביות רכשו מניות SpaceX בהיקף שנע בין כ-22 מיליארד דולר ל-27 מיליארד דולר במסגרת עדכון המדד. לפי הערכת JPMorgan, מתוך סכום זה, כ-4.3 מיליארד דולר נבעו מרכישות שביצעה קרן QQQ לבדה.

בניגוד למנהלי השקעות אקטיביים, לקרנות מחקות מדד יש בדרך כלל שיקול דעת מוגבל בעת שינויי הרכב המדדים, ולכן עסקאות אלו מתבצעות באופן מכני ואינן מבוססות על החלטת השקעה פרטנית.

הירידה במניה ממחישה את הסיכונים בהשקעות פסיביות

לאחר צירופה למדד ירדה, על פי הדיווחים, מניית SpaceX מכ-160 דולר לכ-120 דולר. לפי ההערכות שהוצגו במקור, מהלך זה הוביל להפסדים בלתי ממומשים של יותר מ-מיליארד דולר בחשבונות חיסכון פנסיוני שרכשו את המניה באמצעות קרנות מחקות Nasdaq-100.

חשוב להדגיש כי מדובר בהפסדים “על הנייר”, אשר אינם מתממשים כל עוד המשקיעים אינם מוכרים את החזקותיהם. בנוסף, קרנות מחקות מדדים נועדו לעקוב אחר ביצועי המדד לאורך זמן ולא להגיב לתנודות קצרות טווח. עם זאת, האירוע ממחיש כיצד משקיעים פסיביים עלולים לרכוש מניות במחירים גבוהים יחסית כאשר עדכון המדדים יוצר ביקוש מרוכז.

האירוע עורר גם דיון רחב יותר בשאלה האם כללי הצירוף המואץ למדדים עלולים להגביר באופן בלתי מכוון את התנודתיות סביב מניות של חברות חדשות שהונפקו.

כללי המדדים השונים הובילו לתוצאות שונות

בעוד שמשקיעי Nasdaq-100 נחשפו באופן אוטומטי ל-SpaceX, משקיעים העוקבים אחר מדד S&P 500 לא הושפעו, מאחר שעל פי הדיווחים החברה לא עמדה בדרישות המדד בנוגע לרווחיות ולהיקף המניות הזמינות למסחר (Public Float). הפער בין המדדים ממחיש כיצד מתודולוגיות שונות עשויות להוביל לחשיפות שונות באופן מהותי, גם בקרב אסטרטגיות השקעה פסיביות רחבות ומגוונות.

עבור משקיעים מוסדיים, קריטריוני הכניסה למדדים – ובהם שווי שוק, נזילות, רווחיות ושיעור המניות הזמינות למסחר – ממשיכים להיות גורמים מרכזיים המשפיעים על זרימות ההון ועל פעילות המסחר. שינויים בכללים אלו עשויים להשפיע באופן משמעותי הן על מניות בודדות והן על מוצרי השקעה פסיביים.

עבור משקיעים בישראל, ההתפתחות מהווה תזכורת לכך שגם השקעות פסיביות, אשר מציעות פיזור רחב ועלויות ניהול נמוכות יחסית, אינן חסינות לחלוטין מפני אירועים מבניים בשוק. שינויים במתודולוגיית המדדים העולמיים עשויים להשפיע על הרכב התיקים, ללא קשר לעמדתו של המשקיע לגבי שווייה של חברה מסוימת או סיכוייה בטווח הקצר.

במבט קדימה, המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר ביצועי מניית SpaceX, עדכוני המדדים העתידיים וכל שינוי נוסף במדיניות צירוף החברות למדדי הייחוס. במקביל, השוק יבחן האם מסלולי צירוף מואצים יהפכו לנפוצים יותר עבור חברות חדשות לאחר הנפקה, וכיצד מגמה זו עשויה להשפיע על הנזילות, התמחור ואסטרטגיות ההשקעה הפסיביות. ככל שההשקעות מבוססות המדדים ממשיכות להתרחב בעולם, הבנת מנגנוני בניית המדדים צפויה להפוך לחשובה יותר עבור משקיעים מוסדיים ומשקיעים פרטיים לטווח ארוך.