דינמיקת השוק ומכאניזם המיסוי הזמני

האירועים הפיננסיים של אמצע מאי 2026 משקפים את “אפקט ההפתעה” של גביית המיסים, למרות שהמס המיוחד היה ידוע לשוק. ההסכם שהושג מול משרד האוצר לקביעת מס יתר זמני של כ-3 מיליארד שקל לשנת 2026 (במקום מיסוי קבוע), גורע לבדו כ-950 מיליון שקל מהרווח הנקי של בנק הפועלים ומפחית את התשואה על ההון לרמות של 13% עד 14%. השווקים הגיבו בירידות שערים ברגע שהמספרים תורגמו בפועל לתוך הדו”ח הכספי הרבעוני.

ניתוח האשראי, איכות הנכסים ומנגנון הגבייה

בניגוד לשורה התחתונה המושפעת מהמס, המכאניזם המבני של פעילות הליבה בבנק הפועלים הציג נתונים חיוביים ביותר. החברה רשמה נפילה דרמטית של 87% בהפרשות להפסדי אשראי, לרמה של 35 מיליון שקל בלבד. תוצאה זו הושגה תודות למנגנון גבייה חזק של חובות עבר שנמחקו (“ריקברי”), המעיד על חוסנה של הכלכלה הריאלית ועל איכות הנכסים הפיננסיים של הלווים, המפצים על השפעות הריבית התנודתית.

פער התמסורת המוניטרית והשפעות מדד המחירים לצרכן

גורם נוסף שהכביד על הכנסות המימון של הבנקים ברבעון הראשון היה מדד המחירים לצרכן שהיה נמוך מהצפי הסטטיסטי, וגרע כ-33 מיליון שקל מהכנסות הריבית של בנק הפועלים (לעומת תרומה חיובית חזקה של 111 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד). יחד עם העלייה ביחס היעילות התפעולית ל-36.6%, נוצר שילוב זמני שגרם למשקיעים המוסדיים והזרים לבצע התאמות ערך מהירות לתיקים שלהם בבורסה המקומית.

צפי לעתיד

יש לעקוב מקרוב אחר פרסום הדוחות הכספיים של שאר הבנקים הגדולים (ובהם בנק לאומי) במהלך השבוע, כדי לבחון האם מגמת שיפור איכות האשראי מאפיינת את כלל המערכת. הסיכון המרכזי טמון בהסלמה בשוק העבודה או בהחרפת מאבקי העובדים שיעלו את ההוצאות התפעוליות. עם זאת, בהינתן מכפילי הון נמוכים, חלוקת דיבידנד קבועה של 50% מהרווחים וצמיחה כמותית בהיקפי האשראי, נקודת המחיר הנוכחית עשויה להוות הזדמנות ערך ארוכת טווח למשקיעים בעלי סבלנות.