נציגים דיפלומטיים של ארה״ב העלו הצעה שנויה במחלוקת לחידוש מעבר הגז הטבעי הרוסי בתשתיות הצינורות של אוקראינה, כחלק ממסגרת כוללת לקידום הפסקת אש אנרגטית והסדר שלום במזרח אירופה. היוזמה, שעלתה במסגרת התייעצויות בדרגים בכירים בין שליחים אמריקאים, ההנהגה בקייב וקובעי מדיניות באירופה, מציעה לחדש את הזרימה בצינורות שהופסקה עם פקיעת החוזים הקודמים. בעוד שוקי האנרגיה בעולם מתמודדים עם תנודתיות גבוהה בשל סיכוני אספקה במזרח התיכון, האפשרות להחזרת הגז הרוסי בצינורות ליבשת מייצרת אי-ודאות תמחירית משמעותית במוקדי הסחר בגז באירופה וברשתות הסחורות העולמיות.

תמריצים דיפלומטיים מול יעדי הגמילה של אירופה

ההצעה האמריקאית לחידוש מעבר הגז דרך אוקראינה שואפת לרתום את הכנסות המעבר המסחריות ואת קשרי האנרגיה כמנוף כלכלי לגיבוש שביתת נשק בין מוסקבה לקייב. לפי המתווה הנדון, דמי המעבר יעניקו תמיכה פיסקאלית לאוקראינה, לצד מתן תמריץ כלכלי למוסקבה לייצב את החזית הצבאית. עם זאת, היוזמה מתנגשת ישירות ביעדי המדיניות המעוגנים בחוק של האיחוד האירופי, המחייבים הפסקה מוחלטת של יבוא LNG רוסי עד סוף 2026 ועצירת יבוא גז בצינורות עד סתיו 2027. כלכלות אירופה כבר צמצמו את יבוא הגז הרוסי בצינורות משיעור של כ-45% ב-2021 לפחות מ-15%, תוך הבטחת מקורות חלופיים בצינורות מנורבגיה, ספקים מצפון אפריקה ותשתיות LNG טרנס-אטלנטיות.

משום כך, גורמים בנציבות האירופית ובבירות המובילות ביבשת — ובראשן ברלין — הביעו התנגדות נחרצת לנסיגה ממדיניות ההתנתקות האנרגטית. קובעי המדיניות באירופה טוענים כי חידוש ההזרמה יעניק למוסקבה הכנסות ממשלתיות של מיליארדי דולרים במטבע קשה, ויפגע בהשקעות העתק שהופנו להקמת מתקני גיזוז ואחסון צפים (FSRUs). מעבר לכך, יעדי מעבר במרכז ובמזרח אירופה שהסתמכו בעבר על הצינורות האוקראיניים שילבו כבר את מערכות הרכש ברשתות מערב אירופה ובמסדרון הגז הדרומי (Southern Gas Corridor), עובדה ההופכת כל נסיגה פוליטית למורכבת מבחינה טכנית ומשפטית.

השפעות בין-נכסיות והשלכות על משקיעי האנרגיה בישראל

פתיחה אפשרית מחדש של צינורות הגז באוקראינה טומנת בחובה השלכות ישירות על מדדי האנרגיה בעולם ועל שוק ההון הישראלי. בבורסות אירופה, החוזים העתידיים של ה-TTF רגישים במיוחד לאספקה השוטפת בצינורות; הזרמת כמויות גז רוסי תפעיל לחץ כלפי מטה על עקומי מחירי הגז העתידיים, ותשחק את פרמיית המחיר שמשלמים כיום הרוכשים באירופה על מטענים ימיים גמישים. דינמיקה זו תצמצם את פערי המחירים בין מחירי ה-LNG באירופה ובאסיה, ותוביל לכיול מחדש של נתיבי הסחר ועלויות התובלה של מכליות הגז בעולם.

עבור חברות חיפושי הגז והנפט הנסחרות בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE) ועבור מנהלי ההשקעות המוסדיים, תנודות מחירי הגז באירופה פוגשות ישירות את האסטרטגיה המסחרית ארוכת הטווח. מאגרי הגז מול חופי ישראל — בעיקר לוויתן ותמר — הרחיבו את ההפקה לאספקת השווקים האזוריים במצרים ובירדן, בעוד השותפויות בוחנות תשתיות יצוא במים עמוקים וחלופות הנזלה המיועדות לשווקים באירופה. חזרה מבנית של גז רוסי זול בצינורות לרשת האירופית תוריד את עלויות הייצור השוליות ביבשת, עשויה לשחוק את מחיר הנטו שמקבלות היצואניות (Netback pricing) ממיזמי יצוא במזרח הים התיכון, ותעודד את המפיקות המקומיות לתעדף הסכמי אספקה למפעלי תעשייה ולתחנות כוח באזורנו.

מבט לעתיד: וטו חקיקתי, בוררויות מעבר ומאזני הגז לחורף

לקראת סבבי השיחות הדיפלומטיים הבאים, שחקני השוק יבחנו אם הצעת המעבר תזכה לתמיכה בקרב המדינות החברות באיחוד האירופי, או שמא תיתקל בחסמי וטו בלתי עבירים בבריסל ובגבעת הקפיטול. המשתנים המרכזיים למעקב כוללים הצהרות רשמיות מחברת נפטוגז (Naftogaz) האוקראינית, הליכים משפטיים סביב חבויות עבר של גזפרום (Gazprom) בדמי המעבר, וקצב משיכת הגז מהמאגרים באירופה לאורך עונת החימום. אם מנהיגי אירופה ידבקו בלוחות הזמנים הסטטוטוריים לגמילה מהגז הרוסי, שוקי הגז בעולם יוסיפו להישען על מאזני LNG הדוקים; מנגד, הסכם רשמי לפתיחת ברזי הצינורות יצית התאמת מחירים מיידית כלפי מטה בחוזי האנרגיה העתידיים ביבשת.