היקף ההקמה של תשתיות הבינה המלאכותית בארה״ב מגיע לרמה שעשויה לשנות את שוקי ההון, את הביקוש לאנרגיה ואת שוק הנדל״ן המסחרי. ניתוח חדש של Brookings מעריך כי ההשקעה בדאטה סנטרים, מערכות חשמל, תשתיות תקשורת, שבבים ייעודיים וציוד נלווה עשויה להסתכם ב-10.3 טריליון דולר בין 2025 ל-2032, וליצור לצד ההזדמנויות הקשורות לאימוץ AI גם אתגרי מימון ותשתיות.

מחזור תשתיות בהיקף של 10.3 טריליון דולר

המחקר של Brookings, שנכתב על ידי כלכלן אוניברסיטת Columbia, Stijn Van Nieuwerburgh, מעריך כי ההשקעה הצפויה בתשתיות AI תעמוד בממוצע על כ-3.63% מהתמ״ג האמריקאי בשנה עד 2032. לפי המחקר, היקף ההשקעות הצפוי יהיה גדול יותר ביחס לגודל הכלכלה לעומת כמה מתקופות ההשקעה ההיסטוריות בתשתיות בארה״ב, ובהן החשמול, הקמת מסילות הברזל, סלילת הכבישים והתרחבות תשתיות התקשורת.

ההוצאה אינה מסתכמת בבניית מבני דאטה סנטרים. תשתיות AI דורשות מעבדים מתקדמים, ציוד תקשורת, ייצור והולכת חשמל, מערכות קירור וחומרה ייעודית נוספת. בכך נוצר אפקט כלכלי רחב שחורג מחברות הטכנולוגיה הגדולות ומשתרע גם לתעשיית השבבים, לחברות שירותי החשמל, לענפי הבנייה וההנדסה, ליצרני ציוד תעשייתי ולשוק הנדל״ן המסחרי.

המימון הופך למורכב יותר

החשש המרכזי שמעלה המחקר של Brookings אינו רק היקף ההשקעה, אלא גם האופן שבו ההתרחבות ממומנת. המחקר טוען כי הסיכונים עוברים יותר ויותר ממאזנים תאגידיים שקופים יחסית למבני מימון מחוץ למאזן, בהם מיזמים משותפים, אשראי פרטי, איגוח, כלי מטרה ייעודיים, התחייבויות חכירה וערבויות להלוואות.

מבנים אלה מאפשרים להרחיב השקעות בתשתיות מבלי שכל ההתחייבויות הקשורות אליהן יופיעו ישירות במאזנים של חברות הטכנולוגיה הגדולות. עם זאת, הכלכליות הבסיסית עשויה להישאר קשורה לקבוצה מצומצמת יחסית של חברות AI ושוכרי דאטה סנטרים. הניתוח של Brookings מצביע על אי-ודאות בביקוש ל-AI, שינוי טכנולוגי מהיר, גישה לחשמל ולחומרה ואיכות האשראי של השוכרים כגורמים שעשויים להשפיע על שווי הנכסים הללו ועל היכולת לשרת את המימון הקשור אליהם.

המחקר אינו קובע כי תשתיות AI כבר יצרו סיכון פיננסי מערכתי הדומה לזה שנוצר במחזורי אשראי קודמים. במקום זאת, הוא טוען כי מבני מימון מורכבים יותר עלולים להקשות על זיהוי חשיפות הקשורות זו בזו לפני תקופת ירידה, ובכך להגדיל את החשיבות של שקיפות ככל שהשוק מתפתח.

חשמל והתנגדות מקומית עלולים להגביל את ההתרחבות

המימון הוא רק מגבלה אחת. מפתחי דאטה סנטרים מתמודדים גם עם זמינות חשמל, קיבולת רשת החשמל, צריכת מים, הליכי אישור והתנגדות מקומית. Reuters דיווחה כי Texas עצרה לאחרונה היתרים חדשים לדאטה סנטרים שהונפקו על ידי המדינה, בזמן שהרשויות בוחנות את השפעת המתקנים על רשת החשמל, מה שממחיש כיצד זמינות החשמל הופכת למגבלה אסטרטגית עבור תשתיות AI.

גם התנגדות מקומית משפיעה על פרויקטים בודדים. מחקרים העוקבים אחר פרויקטים בארה״ב תיעדו פרויקטים שבוטלו, נדחו או התעכבו בעקבות חששות בנוגע לביקוש לחשמל, צריכת מים, שימוש בקרקע ועלויות תשתית. במקביל, חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכות לקדם הרחבות קיבולת בהיקפים גדולים, מה שמצביע על כך שהביקוש לתשתיות מחשוב AI נותר גורם מרכזי בהוצאות ההוניות.

גם תמריצי מס הופכים לחלק נוסף מהדיון. לפי דיווח של The Wall Street Journal, הפטורים ממס לדאטה סנטרים ב-Ohio עלו על 1.5 מיליארד דולר ב-2025, בעוד שמדינות נוספות החלו לבחון מחדש את התמריצים שלהן, ככל שהעלויות הפיננסיות והתשתיתיות הקשורות למתקנים גדולים הופכות גלויות יותר.

עבור משקיעים גלובליים, ובהם משקיעים בישראל עם חשיפה לחברות טכנולוגיה, שבבים ותשתיות בארה״ב, השלב הבא במחזור ה-AI ידרוש אפוא מעקב אחר יותר מאשר ביקוש לשבבים או הכנסות מענן. מבנה ההון, זמינות החשמל, שקיפות המימון, אישורי הפרויקטים וניצולת הדאטה סנטרים יהפכו לגורמים מרכזיים בקביעה באיזו יעילות צינור ההשקעות העצום ב-AI יתורגם לקיבולת יצרנית ולתשואות פיננסיות. אומדן של 10.3 טריליון דולר הוא תחזית ולא סכום הוצאה מובטח, אך היקפו ממחיש מדוע תשתיות AI הופכות לגורם משמעותי יותר ויותר בצמיחת הכלכלה האמריקאית, בשוקי ההון ובשרשרת האספקה העולמית של הטכנולוגיה.