הרשויות הפיננסיות האמריקאיות נתנו אישור סופי להקלה בכללי המינוף שמפחיתים את מגבלות ההון על הבנקים הגדולים ביותר במדינה. שינוי זה הוא חלק מיוזמת ריכוך רגולטורית ממוקדת שמטרתה לשחרר הון ולעודד תיווך בסיכון נמוך בשווקים קריטיים — במיוחד בשוק אגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות.

מדוע השינוי משמעותי

במרכז הרפורמה נמצא מדד המינוף המשלים המוגבר (eSLR) — כלל שהוכר לאחר המשבר הפיננסי, שחייב את הבנקים המערכתיים החשובים בעולם (GSIBs) להחזיק הון נוסף, גם עבור נכסים בסיכון נמוך כגון אגרות חוב ממשלתיות. תחת המסגרת החדשה, הבנקים אינם כפופים עוד לדרישת מינוף של 2% קבועה. במקום זאת, הם יידרשו להחזיק במאגר הון השווה ל-50% מסכום הספקטרום של GSIB שלהם, לפי חישוב בשיטה 1 של מסגרת הפדרל ריזרב.

הרשויות טוענות כי כיול זה משקף טוב יותר את הסיכון האמיתי של הבנקים, ומשחרר אותם מכלל שהפך להיות מגביל מדי. על פי ה-FDIC, הכלל המוקל עשוי להוריד את דרישות ההון בכ-13 מיליארד דולר ברמת חברות ההחזקה, ועד 213 מיליארד דולר (כ-27%) ברמת הסניפים הבנקאיים.

השפעה על השוק ומשמעויות אסטרטגיות

לבנקים הגדולים בארה”ב — כגון JPMorgan Chase, Goldman Sachs ו-Bank of America — השינוי עשוי לספק גמישות רבה יותר במאזן. על ידי הפחתת הנטל ההוני על נכסים בסיכון נמוך, הרשויות מצפות כי מוסדות אלה יוכלו להקצות הון מחדש לפעילות הלוואות ושוקי סוחר, במיוחד בשווקי אגרות החוב, שבהם הם יכולים לפעול בצורה אגרסיבית יותר.

התומכים מדגישים כי הצעד תומך בנזילות וחוסן בשוק אגרות החוב האמריקאי בהיקף של 29 טריליון דולר — במיוחד בזמני מתח — מאחר שהבנקים יעמדו בפני פחות עונשים רגולטוריים על החזקת אגרות חוב. עם זאת, לא כולם משוכנעים: כמה נגידי הפדרל ריזרב ומומחי יציבות פיננסית מזהירים כי הקלה על מאגרי ההון עלולה להפחית את יכולת השוק לספוג זעזועים.

הקשר רגולטורי ומקרו כלכלי רחב יותר

מדיניות זו צצה על רקע יוזמה רגולטורית רחבה יותר של סוכנויות הבנקאות בארה”ב, כולל הפדרל ריזרב, FDIC ו-OCC. היא מתואמת עם מאמצים מוקדמים להקל על כללי ההון לאחר 2008. יו”ר ה-FDIC בפועל, טרוויס היל, ציין במפורש את הצורך לאזן מחדש את ה-eSLR לאורך זמן, וטען כי הכלל הפך ל“כפוי לעיתים קרובות” ומונע מהבנקים להחזיק נכסים בסיכון נמוך ותשואה נמוכה.

במקביל, הרשויות ביקשו מהציבור והמשתתפים להגיב על התאמות נוספות, כגון החרגת החזקות מסוימות של אגרות חוב ממשלתיות מחישוב המינוף. תומכים סבורים כי צעדים כאלה עשויים לתמוך עוד יותר בפעילות השוק, אך כל הקלה נוספת צפויה לעמוד במעקב צמוד של הרגולטורים.

מבחינת ההמשך, משקיעים וצופים בשווקים צריכים לעקוב אחר לוחות זמנים של אימוץ הכלל, מאחר שאף שהכלל הסופי אושר, הבנקים צריכים לעמוד בו עד 1 באפריל 2026 — וחלקם עשויים לאמץ אותו מוקדם יותר. הסיכונים המרכזיים כוללים היחלשות כריות ההון אם השווקים יהפכו לנדיפים, בעוד שהזדמנויות כוללות את היכולת לפרוס הון ביעילות רבה יותר, במיוחד לתמיכה בשוק אגרות החוב, חיזוק הנזילות ואולי ייצוב המחירים בזמנים של מתח.

—

This is the **full translation** of your article with all headings, structure, and key points preserved.