המסחר במניות בישראל מתנהל במגמה לא אחידה. ירידות בכמה מהמדדים המובילים עומדות בניגוד לעליות במדד ת״א-90 ובחלקים נוספים של השוק. הפערים מצביעים על כך שלחצי המכירה מתרכזים בחלקים מסוימים של הבורסה ואינם מתפשטים באופן אחיד לכלל המניות. על רקע פעילות מסחר ערה וביצועים מעורבים, המשקיעים בוחנים אם השוק יצליח לשמור על חוסנו או שהחולשה במניות הגדולות תכביד בהמשך על הסנטימנט.

חולשה במניות הגדולות מכבידה על המדדים המובילים

מדד ת״א-35 יורד ב-0.64% לרמה של 4,136.03 נקודות. במדד נרשמות עליות ב-16 מניות, לעומת ירידות ב-20 מניות. הנתונים מצביעים על חולשה יחסית בקרב החברות הגדולות הנסחרות בישראל, אם כי הפער בין מספר העולות למספר היורדות אינו גדול. גם מדד ת״א-20 נמצא במגמת ירידה, עם אובדן של 0.48% לרמה של 3,952.57 נקודות. שבע מניות במדד עולות, לעומת 13 שיורדות. שני המדדים משקפים מסחר מאתגר יותר בקרב החברות הגדולות בהשוואה לחלקים אחרים של השוק.

מדד ת״א-125 נחלש ב-0.40% לרמה של 4,008.98 נקודות, אף ש-75 מניות עולות בו לעומת 50 שיורדות. הפער בין ביצועי המדד לבין מספר המניות העולות עשוי להעיד על כך שהירידות במניות מסוימות משפיעות במידה משמעותית על המדד כולו. הנתונים ממחישים מדוע חשוב לבחון יחד את תשואת המדד ואת רוחב השוק: גם כאשר רוב המניות עולות, מדד המשוקלל לפי שווי שוק עשוי לרדת.

מדד ת״א סקטור-באלאנס יורד בשיעור מתון של 0.05% לרמה של 4,568.71 נקודות. מספר המניות העולות בו עומד על 61, לעומת 38 מניות יורדות. גם כאן ניכרת תמונה מעורבת, שבה עליות במניות בודדות מתקיימות לצד חולשה קלה ברמת המדד.

ת״א-90 מוביל את העליות ומפגין חוסן יחסי

מדד ת״א-90 נמנה עם המדדים הבולטים לחיוב ועולה ב-0.50% לרמה של 3,632.03 נקודות. 59 מניות עולות במדד, לעומת 30 שיורדות. הביצועים מנוגדים לירידות בת״א-35 ובת״א-125 ומצביעים על חוסן יחסי בקרב חברות בעלות שווי שוק בינוני.

מדד ת״א-200 מוסיף 0.20% לרמה של 3,838.11 נקודות, עם 113 מניות עולות לעומת 79 יורדות. במקביל, מדד ת״א 90 ובנקים מתחזק ב-0.22% לרמה של 3,869.94 נקודות. במדד זה עולות 60 מניות, לעומת 34 שיורדות. העליות מלמדות שמומנטום חיובי נותר נוכח בכמה חלקים של השוק, גם כאשר המניות הגדולות נתונות ללחץ.

מדד ת״א-SME60, העוקב אחר חברות קטנות, כמעט שאינו משתנה. הוא יורד ב-0.03% לרמה של 1,256.23 נקודות. במדד נרשמות עליות ב-32 מניות וירידות ב-25, נתון המשקף מסחר מאוזן יחסית. התנועה המתונה מלמדת שמניות החברות הקטנות אינן משתתפות באופן משמעותי בעליות, אך גם אינן חוות את אותה חולשה שנרשמת בת״א-35. הבדלים בהרכב המדדים ובביצועי המניות עשויים להסביר את הפערים, אך הנתונים הקיימים אינם מצביעים על גורם מסוים שהוביל למגמה.

מחזורי המסחר גבוהים, אך רוחב השוק אינו אחיד

מחזורי המסחר במדדים המרכזיים גבוהים. מחזור המסחר במדד ת״א-125 מסתכם בכ-716.1 מיליון שקל, ובמדד ת״א-200 בכ-719.4 מיליון שקל. במדד ת״א סקטור-באלאנס נרשם מחזור של כ-690.5 מיליון שקל, ואילו מחזור המסחר בת״א-35 עומד על כ-595 מיליון שקל. הנתונים מצביעים על פעילות ערה, אך המחזור לבדו אינו מלמד אם המשקיעים מנצלים את הירידות לרכישות, מצמצמים חשיפה למניות או מעבירים השקעות בין חלקים שונים של השוק.

רוחב השוק מספק תמונה מורכבת יותר מזו שעולה מביצועי המדדים בלבד. במדד ת״א-200 עולות 113 מניות לעומת 79 יורדות, ובמדד ת״א-125 עולות 75 מניות לעומת 50 יורדות. גם בת״א-90 מספר המניות העולות גבוה ממספר היורדות. מנגד, בת״א-35 ובת״א-20 מספר המניות היורדות גדול יותר. הפערים מצביעים על כך שהחולשה בקרב החברות הגדולות אינה משתקפת במלואה בשוק הרחב.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך?

הנתון המרכזי למעקב יהיה היכולת של מדדי ת״א-90 ות״א-200 לשמור על העליות, בזמן שהמדדים המובילים של החברות הגדולות נתונים ללחץ. המשקיעים יעקבו גם אחר השאלה אם היתרון במספר המניות העולות יתרחב או יישחק ככל שהמסחר יימשך. מחזורי מסחר גבוהים עשויים לספק הקשר חשוב, אך משמעותם תלויה בכיוון המחירים ובהתפלגות העליות והירידות בין המניות. עבור שוק המניות הישראלי, השאלה המרכזית היא אם הפערים הנוכחיים משקפים מעבר זמני של השקעות בין חלקי השוק או מבשרים על חולשה רחבה יותר. שינויים בתיאבון לסיכון, בתנאי הנזילות ובסביבה הכלכלית הרחבה ימשיכו להשפיע על כיוון המסחר.