הבנקים הגדולים בארה״ב פותחים את 2026 עם תנופה חזקה ברווחים, הנתמכת בצרכנים עמידים, פעילות מיזוגים ורכישות בריאה ותנאי אשראי יציבים. תוצאות שפורסמו ביום רביעי על ידי Bank of America, ‏Citigroup ו-Wells Fargo מראות כי למרות אי-ודאות גיאופוליטית ותנודתיות בשווקים, מנועי הליבה של הבנקאות האמריקאית נותרים יציבים וחזקים. עם זאת, מתחת לנתונים המעודדים, מתגלה קו שבר חדש בין וול סטריט לוושינגטון סביב הצעות להגבלת ריביות כרטיסי האשראי ולחץ מחודש על הפדרל ריזרב.

עוצמת הרווחים מאותתת על חוסן כלכלי

Bank of America הציגה ביצועים חזקים במיוחד, עם רווח רבעוני של 7.6 מיליארד דולר, או 0.98 דולר למניה, לעומת 6.8 מיליארד דולר שנה קודם לכן. ההכנסות הגיעו ל-28.4 מיליארד דולר, הודות לעלייה בהכנסות מריבית נטו, יצירת עמלות יציבה והמשך מעורבות צרכנית. המנכ״ל בריאן מוינהאן אמר כי עסקים ומשקי בית ״מוכיחים חוסן״, והוסיף כי הבנק נותר אופטימי לגבי הכלכלה האמריקאית ב-2026 למרות סיכונים שעדיין קיימים.

ב-Wells Fargo עלו הרווחים ל-5.36 מיליארד דולר, או 1.62 דולר למניה, לעומת 5.08 מיליארד דולר שנה קודם לכן. ההכנסות הסתכמו ב-21.3 מיליארד דולר, כאשר פעילות הצרכנים ושימוש באשראי עלו בקצב מבוקר. ההנהלה הדגישה כי צמיחת ההלוואות והשימוש בכרטיסים נותרו בריאים, בעוד שפיגורים והפרשות לחובות אבודים נשארו יציבים יחסית — סימן חשוב לאיכות האשראי לקראת השנה החדשה.

גם Citigroup הציגה ביצועים תפעוליים יציבים, כאשר הנהלתה הצביעה על חוזק בתחום הבנקאות להשקעות והתנהגות צרכנית יציבה. סמנכ״ל הכספים מארק מייסון תיאר את הכלכלה כ״עמידה״, וציין כי אף שהסיכונים הגיאופוליטיים נמשכים, המערכת הרחבה ספגה את חוסר הוודאות ללא הידרדרות משמעותית בביקוש או באשראי.

הצרכנים ממשיכים להוציא

ברחבי המגזר, בכירי הבנקים דחו את הטענה לכלכלה ״בצורת K״ מפוצלת באופן חד. ב-Bank of America עלו הוצאות בכרטיסי אשראי ודביט ב-6% לעומת השנה הקודמת, בעוד שיתרות כרטיסי האשראי גדלו בשיעור מתון של 3% ל-103 מיליארד דולר. פיקדונות קמעונאיים עלו גם הם ל-945.4 מיליארד דולר, מה שמדגיש אמון צרכני ונזילות גבוהה.

Wells Fargo דיווחה על דפוס דומה, עם עלייה בפעילות כרטיסים וצמיחה בהלוואות לצרכנים, תוך שמירה על מדדי אשראי יציבים. הנהלות הבנקים הדגישו כי מאזני משקי הבית נותרים בריאים, נתמכים בחוזק התעסוקה ובצמיחת השכר, גם כאשר האינפלציה והריביות עדיין גבוהות.

קרע פוליטי מתחיל להיפתח

עד לאחרונה, מגזר הבנקאות היה ברובו מתואם עם הבית הלבן. הנשיא דונלד טראמפ חתם בקיץ שעבר על חבילת קיצוצי מסים רחבה וקידם אג׳נדה של דה-רגולציה שהתקבלה בברכה על ידי בנקים ותאגידים כאחד. הסביבה הזו עודדה תחייה בפעילות המיזוגים והרכישות, ותמכה בהכנסות הבנקאות להשקעות ברחבי וול סטריט.

כעת, אותו יישור קו עומד במבחן. טראמפ העלה הצעה להגביל את ריביות כרטיסי האשראי ל-10% והביע תמיכה בחקירת משרד המשפטים נגד יו״ר הפדרל ריזרב ג׳רום פאוול — צעדים שבכירי הבנקים רואים כמערערים יציבות. מנהיגי התעשייה טוענים כי תקרת ריבית קשיחה תפגע בנגישות לאשראי, במיוחד עבור צרכנים בסיכון גבוה יותר, ועלולה להשפיע לרעה על הכלכלה הרחבה.

מייסון מ-Citigroup הזהיר כי אף שנושא הנגישות והמחיר הוא לגיטימי, הגבלת ריביות עלולה לגרום לתוצאות לא מכוונות באמצעות צמצום זמינות האשראי דווקא לאלו הזקוקים לו ביותר.

לעת עתה, עוצמת הרווחים מספקת לבנקים הגדולים חיץ משמעותי מול אי-ודאות פוליטית ומקרו-כלכלית. מסחר, אשראי ופעילות צרכנית כולם תורמים לתוצאות המשקפות כלכלה שעדיין מתרחבת ולא מתכווצת. השאלה הגדולה לשנת 2026 היא האם חיכוכים מדיניותיים — במיוחד סביב שווקי האשראי ועצמאות הבנק המרכזי — יתחילו להעיב על הסנטימנט והאסטרטגיה.