האם הגישה של Lilly לשלושה מסלולים יכולה לשנות את הטיפול בהשמנה?

Eli Lilly מקדמת גישה חדשה לטיפול בהשמנה לאחר ששילוב ניסיוני של אלורלינטייד וטירזפטייד הוביל לירידה משמעותית יותר במשקל בהשוואה לטירזפטייד בלבד בניסוי קליני בשלב ביניים. התוצאות מחזקות את האפשרות לשלב כמה מסלולים המשפיעים על התיאבון ועל חילוף החומרים, בעוד חברות התרופות מתחרות על פיתוח הדור הבא של טיפולי ההרזיה.

השילוב כולל את אלורלינטייד, התרופה הניסיונית של Lilly המכוונת לאמילין, יחד עם מינון נמוך יותר של טירזפטייד, החומר הפעיל ב-Zepbound וב-Mounjaro. טירזפטייד פועל על GLP-1 ו-GIP, בעוד אלורלינטייד מכוון לאמילין, הורמון המופרש מהלבלב ומשתתף בוויסות התיאבון ותחושת השובע.

האסטרטגיה של Lilly מבוססת על הפעלה של שלושת המסלולים במקביל. תוצאות Phase 2 מצביעות על כך שגישה זו יכולה להוביל לירידה משמעותית יותר במשקל בהשוואה לכל אחד מהרכיבים בנפרד.

כמה משקל ירד בעקבות השילוב?

לאחר 48 שבועות, מטופלים שקיבלו את השילוב במינון הגבוה ביותר, 9 מיליגרם של אלורלינטייד ו-15 מיליגרם של טירזפטייד, איבדו בממוצע עד 23.3% ממשקל גופם, המקבילים לכ-54 פאונד.

לשם השוואה, מטופלים שקיבלו 15 מיליגרם טירזפטייד בלבד רשמו ירידה ממוצעת של 14.8% במשקל, או כ-34.4 פאונד. אלורלינטייד בלבד הוביל לירידה ממוצעת של עד 12.3%, או כ-28.6 פאונד.

השילוב שיפר גם את השליטה ברמת הסוכר בדם. רמת A1C ירדה בממוצע בשיעור של עד 2.9%, לעומת ירידה של עד 2.4% עם טירזפטייד במינון גבוה ו-1.4% עם אלורלינטייד בלבד.

האם Lilly יכולה להתמודד עם אתגר הסבילות?

תוצאות היעילות הגיעו עם פשרה חשובה. בין 10.8% ל-27% מהמשתתפים שקיבלו את מינוני השילוב השונים הפסיקו את הטיפול עקב תופעות לוואי, לעומת 2.9% בקרב אלה שקיבלו טירזפטייד בלבד.

Lilly מסרה כי תופעות לוואי במערכת העיכול היו הבעיות הנפוצות ביותר שנקשרו לשילוב. בדרך כלל הן היו קלות או בינוניות והופיעו בעיקר במהלך העלאת המינון. החברה גם הזהירה כי שיעורי הפסקת הטיפול ב-Phase 2 אינם בהכרח משקפים באופן מלא את פרופיל הסבילות העתידי, משום שניתן להתאים את אסטרטגיות המינון ככל שהפיתוח הקליני מתקדם.

Lilly מתכננת לשנות את המינון ב-Phase 3 וצפויה לבחון גרסה משולבת של שתי התרופות שתאפשר למטופלים לקבל את שני הטיפולים באמצעות זריקה אחת.

האם אלורלינטייד יכול להפוך לתרופה מרכזית לטיפול בהשמנה?

התוצאות עשויות להרחיב את השוק הפוטנציאלי של אלורלינטייד מעבר לשימוש בו כטיפול עצמאי. אנליסטים שצוטטו בחומר המקור מזהים הזדמנות בקרב מטופלים שלא השיגו את התוצאות הרצויות מטיפולים קיימים המבוססים על GLP-1, או כאלה שהתמודדו עם תופעות לוואי.

השילוב עשוי גם להציב את Lilly בתחרות ישירה יותר מול טיפולים מהדור הבא, כמו CagriSema של Novo Nordisk, המשלב מנגנוני אמילין ו-GLP-1. במקביל, Lilly מפתחת בנפרד את רטרטוטייד, המכוון ל-GLP-1, GIP וגלוקגון.

מה צפוי בהמשך עבור Eli Lilly?

Lilly מתכננת להעביר את השילוב של אמילין וטירזפטייד למחקרי Phase 3 עד סוף 2026. השלב הבא יהיה חשוב כדי לקבוע אם היעילות החזקה שנצפתה ב-Phase 2 יכולה להישמר תוך שיפור האיזון בין ירידה במשקל, שליטה ברמת הסוכר בדם וסבילות.

עבור המשקיעים ושוק התרופות להשמנה בכללותו, התוצאות מחזקות את החשיבות של טיפולים משולבים, כאשר חברות מחפשות ירידה גדולה ועמידה יותר במשקל. תוצאות Phase 3, התאמות המינון והתמדה של המטופלים בטיפול עשויות לקבוע עד כמה משמעותי יהיה אלורלינטייד בסופו של דבר בתוך תיק התרופות הקרדיומטבוליות המתרחב של Lilly.