מכלית נפט מסחרית ששטה בכיוון דרום-מזרח במפרץ הפרסי נפגעה בדפנה השמאלי משני קליעים בלתי מזוהים בשעת לילה מאוחרת ביום ראשון, 1 בנובמבר, כ-72 מיילים ימיים מזרחית לעיר הנמל הסעודית ראס אל-ח’פג’י. סוכנות הסחר הימי של צבא בריטניה (UKMTO) דיווחה כי נוצר קשר עם כל אנשי הצוות וכי לא אותרו פגיעה סביבתית או דליפת נפט בעקבות הפגיעה, שהתרחשה בשעה 23:47 לפי שעון UTC. אירוע זה מציין את תקרית האבטחה הימית העשירית שנרשמה במרחב המפרץ הפרסי, מצרי הורמוז ומפרץ עומאן מאז 30 באוקטובר, וממחיש את פגיעותם החמורה של נתיבי יצוא הנפט המרכזיים בעולם.

לחצים בצווארי הבקבוק הימיים וזינוק בפרמיות סיכוני המלחמה

התקיפה מול חופי ראס אל-ח’פג’י מעידה על התרחבות גיאוגרפית מדאיגה של החיכוך הימי, מעבר למצרי הורמוז ולדרום הים האדום. חברות מעקב אחר תנועת ספנות ציינו כי בעוד ששיבושי העבר התמקדו במרחב החופים של תימן ואיראן, פגיעה בנתיבי שיט בעומק צפון המפרץ הפרסי מאיימת ישירות על מסופי הטעינה המרכזיים של סעודיה, כווית ודרום עיראק. רשויות הספנות המליצו מיידית לכל כלי השיט המסחריים להפליג במסדרון זה ברמת ערנות מרבית, מה שהניע בעלי אוניות לבחון נתיבי חירום ופרוטוקולים להפלגה בשיירות מאובטחות.

ההשלכות הפיננסיות הישירות של התקיפה יורגשו מיידית בשוק ביטוחי הספנות. חתמי הביטוח הימי צפויים לייקר בחדות את פרמיות סיכוני המלחמה (War-risk breach premiums) לכלי שיט החוצים את המפרץ, שכבר טיפסו בעקבות תקיפות שלוחות הטרור האזוריות בשלהי אוקטובר. עלויות ביטוח גוף המכליות והמערכות המכניות (Hull and Machinery), בשילוב תוספות שכר סיכון לצוותים, מייקרות ישירות את מרווחי התובלה של נפט גולמי ותזקיקים הנשלחים למסופי פריקה באירופה ובאסיה, ומציבות רצפת מחיר מבנית תחת מחירי האנרגיה הפיזיים.

צירי השפעה מאקרו-כלכליים והשלכות על התיקים בישראל

המתקפות החוזרות ונשנות על ספנות מסחרית במפרץ נושאות השלכות בין-נכסיות על שוקי האשראי בעולם ועל המערכת הפיננסית בישראל. כאשר נפט ה-Brent נסחר ברמה גבוהה של מעל 114 דולר לחבית וה-WTI מתבסס מעל 101 דולר, זעזועים ביטחוניים מחודשים במפרץ הפרסי מאיימים לבלום את תהליך הדיסאינפלציה הגלובלי. עבור בנק ישראל, התייקרות עלויות יבוא האנרגיה והיטלי התובלה הימית מציבות מכשול בפני הקלות מוניטריות, ומחייבות שמירה על ריבית מרסנת במטרה לעגן את השקל (NIS) מול זעזועי מחירים מיובאים.

בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), פרמיות הסיכון הביטחוניות המתמשכות באזור מייצרות מגמות מנוגדות בין הסקטורים השונים. בעוד שחברות הפקת הגז הטבעי ממאגרי הגז מול חופי ישראל נהנות מעליית מחירי האנרגיה החלופיים באגן הים התיכון, חברות התעשייה, התחבורה והקמעונאות המקומיות סופגות שחיקת מרווחים בשל התייקרות שרשראות האספקה. יתרה מזו, פרמיות הסיכון הגיאופוליטיות בנתיבי השיט האזוריים שומרות על מרווחי CDS ממשלתיים גבוהים, ומניעות את מנהלי ההשקעות המוסדיים בישראל להחזיק ברכיבי אג״ח במח״מ קצר ובגידורי מט״ח טקטיים.

מבט לעתיד: חקירת מקור הירי, שיירות ימיות ומרווחי תמחור פיזיים

בימי המסחר הקרובים, דסקי הסחורות יעקבו אחר חקירות רשמיות של כוחות המשימה הימיים המשולבים (CMF) לזיהוי מקור הקליעים וסיווגם. המשתנים המרכזיים למעקב כוללים את מהירות תנועת המכליות בצפון המפרץ, תנודות במחירי החכירה של מכליות נפט גולמי, והנחיות עתידיות מצד קרטל OPEC+ בנוגע לאבטחת היצוא וניצול כושר ההפקה העודף. ככל שתקיפות א-סימטריות יוסיפו לפגוע בספינות מסחר ללא הרתעה ימית מכרעת, שוקי האנרגיה ימהרו לתמחר פרמיית מלחמה מורחבת, שתאתגר את רמות ההתנגדות הטכניות בחוזי הנפט בעולם.