במהלך דיון עגול שנערך סביב ממצאי הדוח, בכירים בכמה מהחברות הגדולות בהונגריה הציגו דוגמאות לאופן שבו בינה מלאכותית כבר משפיעה על הפעילות השוטפת.

פטר נאג’י, המשנה למנכ”ל חברת התקשורת Magyar Telekom, ציין כי סוכני AI מטפלים כיום בכ־20% משיחות הלקוחות של החברה, ושיעור זה צפוי להמשיך ולגדול.

לדבריו, החברה הצליחה לקצר את זמן ההשקה של שירותים חדשים מכ־90 יום לכ־30 יום בלבד באמצעות תהליכים המבוססים על בינה מלאכותית.

בנוסף, אוטומציה מבוססת AI אפשרה לחברה להסב כמעט מחצית מעובדי ניטור הרשת למשימות מורכבות ובעלות ערך גבוה יותר.

שינוי במבנה העלויות ולא בהכרח חיסכון ישיר

מנהלים שהשתתפו בדיון הדגישו כי השפעת הבינה המלאכותית אינה מסתכמת בצמצום הוצאות שכר.

אנדראש בצ’יי, המשנה למנכ”ל OTP Bank, ציין כי לצד פוטנציאל להפחתת הוצאות כוח אדם, הטמעת AI עשויה דווקא להגדיל הוצאות תפעול והשקעות הון, בשל הצורך בתשתיות מחשוב, כוח עיבוד, תוכנה ופתרונות טכנולוגיים מתקדמים.

לדבריו, יש לראות בבינה מלאכותית שינוי במבנה העלויות הארגוני ולא מהלך שנועד בהכרח להפחית הוצאות באופן מיידי.

גישה זו משקפת מגמה רחבה יותר בשווקים הגלובליים, שבה חברות משקיעות סכומי עתק בפיתוח ובהטמעה של מערכות AI במטרה להשיג יתרונות תפעוליים ארוכי טווח.

מגזר התרופות שומר על גישה זהירה

לא כל הענפים משוכנעים שהפוטנציאל של הבינה המלאכותית יתממש בקצב המוערך כיום.

גאבור אורבן, מנכ”ל Gedeon Richter, קרא לנקוט זהירות בהערכת ההשפעה ארוכת הטווח של הטכנולוגיה.

לדבריו, תעשיית התרופות חוותה בעבר גלי התלהבות סביב טכנולוגיות כמו גנומיקה ודיגיטציה, אשר בפועל הניבו תוצאות בקצב איטי יותר מהציפיות הראשוניות.

אורבן ציין כי נדרש זמן נוסף כדי לבחון האם בינה מלאכותית אכן תוכל לייצר באופן עקבי את השיפורים בפריון שחלק מהתחזיות צופות כיום.

שיפור התחרותיות הופך למניע המרכזי

חלק מהמשתתפים בדיון טענו כי השיקול המרכזי באימוץ AI אינו הפחתת עלויות אלא שמירה על כושר התחרות.

גרגלי באצ’ו, מנכ”ל Allianz Hungária, ציין כי כלכלות גדולות עשויות להפיק ערך רב יותר מהשקעות בבינה מלאכותית בזכות יתרונות הגודל שלהן.

חברות בארצות הברית ובשווקים מובילים אחרים מסוגלות לעיתים להשיג תשואה גבוהה יותר על השקעות AI, דבר שעלול ליצור פער תחרותי אם חברות הונגריות לא יאיצו את תהליכי המודרניזציה שלהן.

לדבריו, אימוץ בינה מלאכותית הופך בהדרגה מהזדמנות טכנולוגית לבעלת אופי אסטרטגי הכרחי.

מבט קדימה

היכולת של הונגריה לממש תוספת פריון של כ־15 מיליארד אירו עד סוף העשור תלויה במידה רבה בקצב שבו עסקים, מוסדות ציבור וקובעי מדיניות יאמצו פתרונות מבוססי בינה מלאכותית.

חברות שכבר הטמיעו את הטכנולוגיה מדווחות על שיפורים מדידים בשירות לקוחות, ביעילות תפעולית ובקיצור זמני פיתוח והשקת מוצרים.

עם זאת, מימוש מלוא הפוטנציאל ידרוש השקעות משמעותיות, התאמות ארגוניות והכשרה של כוח העבודה.

ככל שהבינה המלאכותית הופכת למרכיב מרכזי בתחרות הגלובלית, הצלחתה של הונגריה עשויה להיות תלויה ביכולתם של עסקים מקומיים להדביק את קצב ההתקדמות של מתחריהם בשווקים הבינלאומיים.