מצר הורמוז ו”מעבר לבטחון”

המניע המיידי לתמיכת המחיר הוא אזהרת משרד התחבורה האמריקאי האחרונה, שהמליצה לכלי שיט עם דגל אמריקאי להישאר קרוב למימי עומאן בעת מעבר במצר הורמוז. אזהרה זו הוסיפה פרמיית סיכון “מלחמה” של כ-4–7$ לחבית בחוזים עתידיים לחודש הקרוב.

עבור המשקיע המוסדי הישראלי, תנודתיות זו מהווה יותר מסמן מקרו עולמי; היא משפיעה ישירות על מדד המחירים לצרכן (CPI) דרך ייבוא מוצרי נפט מזוקקים ועלויות שילוח. למרות שיחות עקיפות מתמשכות במוסקאט, השוק נשאר “מכוון ונערך”, כשהוא מתמחר אפשרות של הפרעות פיזיות לכ-20% מנוזלי הנפט העולמיים החולפים במעבר זה.

רוחות נגד יסודיות: עודף של 4 מיליון חביות

מול הזינוק המונע בכותרות עומדת מציאות מרתיעה: סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה עודף גלובלי שיא של כמעט 3.8 מיליון חביות ביום ב-2026. עודף זה מונע מהתפוקה הגואה בגיאנה, ברזיל וארה”ב, בעוד OPEC+ שומרת על הקפאת ייצור.

התפשטות ברנט נותרת ב-backwardation — סימן למחסור קצר מועד — אך עקומת המחירים הארוכה מציעה שכאשר לא יתרחש סכסוך ממושך, המחירים עשויים לחזור סביב 60$ לחבית באמצע השנה.

השלכות אסטרטגיות לבורסה בתל אביב

בהקשר המקומי, יציבות מחירי הנפט היא חדה כפולה עבור הכלכלה הישראלית. מצד אחד, מחירים גבוהים מחזקים את הערכת התשתיות האנרגטיות והיצוא הגז ממאגרי לוויתן וקריש; מצד שני, הם מפעילים לחץ מטה על השקל. סוחרים מנוסים עוקבים כיום אחרי ק