מדד S&P 500 סיים את השבוע בירידה לרמה של 7,354.02 נקודות, על רקע לחץ מחודש בשוקי המניות בארצות הברית. אף שהמדד רשם התאוששויות נקודתיות במהלך השבוע, הוא ננעל בירידה לאחר שהמשקיעים איזנו בין נתוני מאקרו מעורבים לבין אי-ודאות סביב המדיניות המוניטרית, שממשיכה להשפיע על זרימת ההון בשווקים הגלובליים.

לחץ טכני גובר לאחר שבירת רמות תמיכה

דפוסי המסחר במהלך השבוע הצביעו על שוק המחפש כיוון ברור. בתחילת השבוע התמודד המדד עם לחץ מכירות ובחן רמות תמיכה משמעותיות סביב 24 ו-25 ביוני, לצד ניסיונות התאוששות שהובילו אותו לשיא יומי של 7,392.95 נקודות. בהמשך גברו המימושים, וביום שישי ירד המדד לשפל תוך-יומי של 7,294.18 נקודות, לפני שהתאושש במתינות לקראת הנעילה.

למרות הירידה השבועית, המדד עדיין נסחר בתוך טווח של 6,132.35–7,620.90 נקודות ב-52 השבועות האחרונים, נתון המעיד כי המגמה ארוכת הטווח נותרה חיובית. עם זאת, שבירתן של רמות תמיכה קצרות טווח עשויה להעיד על הפחתת סיכון מצד משקיעים מוסדיים.

ציפיות לריבית ממשיכות להכתיב את כיוון השוק

המניות בארצות הברית ממשיכות להיות מושפעות בעיקר מהערכות המשקיעים באשר למדיניות הריבית של ה-Fed. המשקיעים מנסים להעריך האם הבנק המרכזי ימשיך במדיניות הריבית המצמצמת או יעדיף להמתין כדי לבחון את התפתחות האינפלציה, בעיקר בענפי השירותים.

אי-הוודאות סביב מסלול הריבית מצמצמת את הוודאות לגבי רווחי החברות ומכבידה על תמחור שוק המניות. במקביל, גם השינויים בציפיות לריבית בעולם ובפערי התשואות בין הכלכלות המרכזיות ממשיכים להשפיע על זרימת ההון אל השוק האמריקאי וממנו.

השפעת תנודות המטבע על תיקי השקעות גלובליים

עבור משקיעים מוסדיים בישראל ומנהלי השקעות בינלאומיים, הירידות במדד מדגישות את חשיבות ניהול סיכוני המטבע לצד סיכוני השוק. תנודות בין הדולר האמריקאי, האירו והשקל משפיעות על התשואה הכוללת של השקעות מעבר לים, ולכן אסטרטגיות גידור מטבע ממשיכות להיות רכיב מרכזי בניהול תיקי השקעות גלובליים.

לצד זאת, אי-ודאות פיסקלית, מתיחות גיאופוליטית ושינויים בשרשראות האספקה של מגזר הטכנולוגיה מוסיפים שכבת סיכון נוספת, המחייבת ניהול סיכונים אקטיבי.

תחזית

התחזית למדד S&P 500 נותרת מאוזנת, אך בטווח הקרוב יציבותו תהיה תלויה בפרסום נתוני אינפלציה, נתוני פעילות תעשייתית ובהכוונה העתידית של ה-Fed. המשקיעים ימשיכו לעקוב גם אחר התפתחויות גיאופוליטיות ושינויים במדיניות הפיסקלית של הכלכלות המרכזיות, שעשויים להשפיע על תיאבון הסיכון בשווקים.

למרות שהבסיס ארוך הטווח של החברות הגדולות נותר איתן, הסיכונים לירידה עדיין משמעותיים במקרה של האטה כלכלית או עלייה מחודשת בתנודתיות בשווקים הפיננסיים. מנגד, סימנים להמשך התמתנות האינפלציה ולחוסן ברווחי החברות עשויים לתמוך בהתאוששות הדרגתית לעבר אזור ההתנגדות סביב 7,450 נקודות, אם כי קצב העליות צפוי להיות מתון ולא רציף.