מדד האירו סיים את השבוע בירידה, לאחר שנחלש ביום שישי ב-0.59% לרמה של 111.53 נקודות. הנסיגה מחקה חלק מההתחזקות שנרשמה מוקדם יותר במהלך השבוע והותירה את המדד עם ירידה של 0.12% בסיכום חמשת ימי המסחר. התנועה התרחשה על רקע בחינת נתוני הכלכלה בארה”ב, השינויים בציפיות למדיניות ה-European Central Bank (ECB) וההתפתחויות בסביבה הכלכלית והפוליטית בארה”ב לאחר הבחירות.

עבור משקיעים בינלאומיים, ובהם מנהלי נכסים מוסדיים בישראל העוקבים אחר החשיפה לצמד EUR/ILS וניהול תיקי השקעות רב-מטבעיים, המדד מספק נקודת ייחוס לבחינת ביצועי האירו ביחס למטבעות אחרים. התקרבותו לחלק התחתון של הטווח השנתי המדווח ממקדת גם את תשומת הלב בכיוון המטבע בטווח הקרוב ובגורמים המשפיעים על הביקוש לנכסים הנקובים באירו.

הירידה ביום שישי וטווח המסחר של 52 השבועות

המדד פתח את יום שישי ברמה של 111.68 נקודות ונע בין שפל תוך-יומי של 111.31 נקודות לשיא של 111.71 נקודות, לפני שננעל ברמה של 111.53 נקודות. בהשוואה לשער הנעילה של יום חמישי, 112.19 נקודות, איבד המדד 0.66 נקודות, ירידה של כ-0.59%.

הירידה הגיעה לאחר התחזקות מוקדמת יותר במהלך השבוע, שעל פי הדיווחים הביאה את המדד אל עבר רמת 112.50 נקודות. שער הנעילה הותיר את המדד קרוב יחסית לשפל המדווח של 52 השבועות, 111.05 נקודות, בתוך טווח שנתי המגיע עד 120.82 נקודות. הקרבה לגבול התחתון הופכת את הרמה הזו לנקודת ייחוס חשובה עבור משתתפי השוק, אך אינה מעידה כשלעצמה על שבירה טכנית קרובה או מבטיחה שהשפל השנתי ישמש כרמת תמיכה.

יש להתייחס בזהירות גם לנתוני מחזור המסחר המדווחים כאפס, לרבות מחזור המסחר היומי הממוצע. מדד האירו הוא מדד מחושב ולא נייר ערך הנסחר ישירות, ולכן השוואות רגילות של מחזורי מסחר במניות אינן רלוונטיות לגביו. אין לפרש נתונים אלה כעדות לכך שלא התקיימה פעילות בשוק המט”ח.

מדיניות ה-ECB ופערי התשואות בין אירופה לארה”ב

ביצועי האירו ממשיכים להיות רגישים להבדלים בין התחזיות למדיניות המוניטרית של ה-ECB ושל ה-Federal Reserve בארה”ב. פערים בציפיות לריבית עשויים להשפיע על תנועות ההון ועל האטרקטיביות היחסית של נכסים הנקובים באירו ובדולר. בהתאם לכך, התשואות על איגרות החוב הממשלתיות של ארה”ב (Treasuries), איגרות החוב הממשלתיות של גרמניה (Bunds) ואיגרות חוב ממשלתיות אחרות באירופה נותרות מדדים חשובים עבור שוקי המט”ח.

גם התנאים הכלכליים ברחבי גוש האירו מוסיפים אי-ודאות. התפתחויות באינפלציה, הפעילות התעשייתית והביקוש הצרכני עשויות להשפיע על הציפיות למסלול המדיניות של ה-ECB. לחצים אינפלציוניים חזקים יותר עשויים לחזק את ההערכות להמשך מדיניות מוניטרית מצמצמת, בעוד חולשה בפעילות התעשייתית או האטה בצמיחה עלולות להגביר את הציפיות להקלה מוניטרית.

חשיפה מטבעית וסיכונים בתיקי השקעות בינלאומיים

גם הסביבה הרחבה בשוק המט”ח נותרת חשובה עבור משקיעים בינלאומיים, במיוחד לנוכח התנועות בצמדי המטבעות EUR/USD, EUR/ILS ו-EUR/GBP. עבור תיקי השקעות מוסדיים בישראל, שינויים בצמד EUR/ILS עשויים להשפיע על השווי השקלי של החזקות הנקובות באירו, בעוד שתנודות ב-EUR/USD משפיעות על הביצועים היחסיים של נכסים אירופיים מול חשיפות הנקובות בדולר.

פערי התשואות בין איגרות החוב הממשלתיות של גרמניה (Bunds) לבין איגרות החוב הממשלתיות של צרפת (OATs), עלויות יבוא האנרגיה והתפתחויות במדיניות הסחר הבינלאומית עשויים אף הם להשפיע על הערכות המשקיעים בנוגע לתחזית הכלכלית של אירופה. משתנים אלה עשויים לשנות את הביקוש למטבע ולהקשות על קבלת החלטות גידור בתיקים החשופים למספר אזורים גיאוגרפיים.

מדד האירו נכנס לשבוע המסחר הבא כשהוא קרוב לחלק התחתון של הטווח השנתי המדווח, כאשר רמת 111.05 נקודות צפויה להמשיך לשמש נקודת ייחוס חשובה עבור משתתפי השוק. התאוששות לכיוון 113.00 נקודות עשויה לדרוש שיפור בנתונים הכלכליים של גוש האירו, התחזקות האמון בתחזית הצמיחה האזורית או היחלשות של הדולר האמריקאי. מנגד, התחזקות מחודשת של הדולר, חולשה בפעילות התעשייתית באירופה או התרחבות פערי התשואות בין איגרות החוב הממשלתיות עלולות להפעיל לחץ נוסף על המדד. כיוונו יושפע מהאיזון בין הציפיות למדיניות ה-ECB, דינמיקת התשואות בין אירופה לארה”ב והתנאים הכלכליים הגלובליים.