ווינגטק, חברת האם הסינית של יצרנית השבבים ההולנדית נקספריה, הגישה ערעור רשמי על החלטת ממשלת הולנד להשתלט על שליטה אפקטיבית בחברה. הסכסוך, שתועד במסמכי בית המשפט, מדגיש את המתח הגובר בין בייג’ינג לאירופה על בעלות בטכנולוגיה אסטרטגית.

התערבות המדינה וטענות משפטיות

הולנד התערבה ב-30 בספטמבר בהתאם ל-חוק זמינות סחורות, שנעשה בו שימוש מועט בעבר, וציינה “ליקויים מנהליים חמורים” בנקספריה העלולים לסכן את המשך טכנולוגי וביטחוני באירופה. הרשויות ההולנדיות השעו את מנכ”ל נקספריה, ז’אנג שואוז’נג, ומינו במקומו דירקטור שאינו סיני עם זכויות הצבעה מכריעות, תוך העברת רוב מניות החברה למנהל נאמן.

ווינגטק טוענת כי מדובר בתפיסה בלתי חוקית ובלתי פרופורציונלית, שמונעת ממנה הליך הוגן וזכויות רכוש. בערעור, החברה טוענת שאין בסיס חוקי לגיטימי וכי מהלך הולנד פוגע בזכויות בעלי המניות לטווח ארוך. החברה דרשה כי ההחלטה תבוטל לגמרי, תוך דרישה להחזיר את נקספריה למעמדה המשפטי לפני ההתערבות.

תגובות השוק והשלכות אסטרטגיות

ההתערבות עוררה תזזית בשוק: מניות ווינגטק ירדו כמעט 10% בבורסה של שנחאי בעקבות ההודעה ההולנדית. מעבר לסכסוך תאגידי, המהלך משקף מאבק גיאופוליטי רחב יותר על ריבונות חצי מוליכים. רשויות אירופיות מסמנות יותר ויותר את שרשרת האספקה הטכנולוגית כנושא של ביטחון כלכלי ולאומי.

אנליסטים רואים בסכסוך זה חלק מהתנגדות מערבית רחבה יותר לשליטה סינית בנכסים טכנולוגיים קריטיים, במיוחד לאור מיקומה של ווינגטק ב-“רשימת היישויות” של ארה”ב בסוף 2024. עבור האיחוד האירופי, נקספריה אינה רק חברה אלא ציר מרכזי בריבונות חצי המוליכים שלו — במיוחד לרכב ואלקטרוניקה לצרכן.

אסטרטגיה משפטית וסיכונים עתידיים

ווינגטק התחייבה להיאבק בהתערבות ההולנדית בכל האמצעים המשפטיים. משפטנים צופים שמדובר במאבק ארוך בן מספר שנים, כשהחברה מערערת הן על ההחלטה המנהלית והן על פסקי הדין שהסירו את ז’אנג ושינו את הממשל בנקספריה.

במרכז הסכסוך נמצאות שאלות של פרופורציונליות, הליך הוגן והאם השימוש החריג בכוח המדינה מהווה פגיעה בזכויות רכוש והשקעה. ווינגטק דורשת החזרה למעמד החברה לפני 29 בספטמבר 2025 — עמדת קצה שמראה כי היא לא תסכים לפתרון מתון או ביניים.

במבט קדימה, ההתפתחויות העיקריות שיש לעקוב אחריהן כוללות כל פסקי דין מבתי המשפט ההולנדיים, משא ומתן דיפלומטי בין סין והולנד (או האיחוד האירופי הרחב יותר), ואיך המקרה עשוי להשפיע על רגולציה עתידית של חברות הייטק בבעלות זרה באירופה. המהלך נוגע הרבה מעבר לחברה אחת: זהו עניין של מי שולט בבסיסי הבניין של עתיד הטכנולוגיה האירופית.