הנחושת נכנסת למשטר מחירים חדש

מחיר הנחושת נכנס לטריטוריית שיא, כאשר המשקיעים מתמקדים יותר ויותר בהידוק ההיצע בטווח הקצר ובהשפעה האפשרית של מגבלות סחר. חוזי הנחושת ב-Comex נסחרו ביום שלישי סביב $6.85 לליברה, בעוד שמחיר הנחושת בבורסת המתכות של לונדון (LME) הגיע ל-$14,617 לטונה מטרית — שיא תוך-יומי שני ברציפות.

העלייה כבר התורגמה לרווחים משמעותיים גם בנכסים הקשורים לנחושת. מחיר הנחושת עלה בכ-21% מתחילת השנה, בעוד Copper Miners ETF התחזק ב-32%. הפער בין הביצועים מצביע על כך שהמשקיעים אינם מתמחרים רק מחירי מתכת גבוהים יותר, אלא גם צופים שיפור בפוטנציאל הרווח של חברות הכרייה, ככל שערך התפוקה שלהן עולה.

המכסים משנים את שוק הנחושת הפיזי העולמי

רוכשים בארה״ב צוברים נחושת פיזית לקראת האפשרות להטלת מגבלות נוספות על היבוא. אי-הוודאות סביב בדיקה שהתעכבה במשרד המסחר האמריקאי בנוגע ליבוא נחושת מזוקקת מעודדת חברות להבטיח אספקה לפני שהתמונה הרגולטורית תתבהר.

ההשפעה ניכרת יותר ויותר מחוץ לארה״ב. ככל שרוכשים אמריקאים סופגים את המתכת הפיזית הזמינה, הצרכנים בסין מתמודדים עם תחרות גוברת על ההיצע. המלאים במחסני בורסת החוזים העתידיים של שנגחאי ירדו בשבוע שעבר לרמתם הנמוכה ביותר מאז 2024. הנתון ממחיש כיצד מדיניות סחר יכולה לשנות במהירות את פיזור המלאים בין השווקים המרכזיים.

החלטתה של קנדה להעלות את המכסים על יבוא מסוים מארה״ב בשיעור של עד 50%, כולל על מוצרי נחושת נבחרים, מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות. במקום לפעול כשוק גלובלי אחיד, שוק הנחושת מושפע יותר ויותר מתמחור אזורי, מציפיות בנוגע למכסים ומהתנהלות אסטרטגית של רוכשים תעשייתיים.

ה-AI והחשמול יוצרים תזה חזקה לביקוש ארוך הטווח

הטיעון השורי לנחושת חורג הרבה מעבר למכסים. הנחושת חיונית להעברת חשמל, למודרניזציה של רשתות החשמל ולתשתיות של מרכזי נתונים. לכן היא נהנית ישירות הן מהמעבר לאנרגיה נקייה והן מההתרחבות המהירה של הבינה המלאכותית.

S&P Global צופה כי הביקוש לנחושת יגדל ב-50% מרמתו הנוכחית עד 2040. הגידול הצפוי יוצר אתגר מבני עבור היצרניות, משום שהקמת יכולת כרייה חדשה דורשת השקעות הון משמעותיות, תהליכי פיתוח ממושכים ותנאים רגולטוריים נוחים לקבלת היתרים.

התוצאה עשויה להיות שוק שבו הביקוש גדל באופן עקבי מהר יותר מההיצע הזמין באופן מיידי.

מדוע תיקון עדיין עשוי להפתיע את המשקיעים?

עם זאת, התחזית לטווח הקצר מורכבת יותר. אנליסטים ב-JPMorgan מעריכים כי למחיר הנחושת יש עדיין פוטנציאל לעלייה, וצופים כי הוא יגיע ל-$14,800 לטונה מטרית ברבעון הרביעי, עם אפשרות לחריגה כלפי מעלה כאשר סין תיכנס לעונת השיא בביקוש לנחושת.

אלא שהצטברות פוזיציות בהיקף גבוה יוצרת גם נקודת תורפה. מייק מקגלון, אסטרטג ב-Bloomberg Intelligence, הזהיר כי הנחושת עלולה לספוג תיקון אם קרנות גידור יתחילו לסגור פוזיציות long גדולות. המתאם החריג בעוצמתו בין הנחושת למדד S&P 500 מצביע גם על כך שהמתכת עשויה ליהנות כיום, לפחות בחלקה, מתיאבון רחב יותר לסיכון בשווקים ולא רק מגורמי יסוד.

לכן המשקיעים צריכים להבחין בין התזה המבנית ארוכת הטווח לבין הסיכון הנובע ממבנה הפוזיציות בטווח הקצר. אם הרכישות המונעות על ידי ציפיות למכסים ייחלשו או שהתחזיות לצמיחה העולמית יורעו, מחיר הנחושת עלול לסגת בחדות גם אם תחזית הביקוש ארוכת הטווח תישאר בעינה.

הסימנים המרכזיים למעקב יהיו המלאים הפיזיים, הביקוש הסיני, מדיניות הסחר של ארה״ב והיקף הפוזיציות הספקולטיביות. כל אלה יעמדו במבחן כאשר השוק ינסה לקבוע האם מחירי השיא הנוכחיים יכולים להפוך לרמת בסיס חדשה.