הדולר שמר על יציבות בעוד שהין היפני התחזק במסחר הבוקר ביום שישי, 6 בנובמבר 2026, כאשר גל מימושים אלים במניות כיווץ את תיאבון הסיכון בשוקי ההון בעולם. מדד הדולר (DXY) נסחר ללא שינוי מהותי סביב 101.55 נקודות, לאחר שמפולת חריפה במניות השבבים והבינה המלאכותית מחקה שווי שוק מצרפי של יותר מ-2.5 טריליון דולר. עם נהירת ההון המוסדי לעבר נכסי מקלט מסורתיים ונסיגת תשואות האג״ח הממשלתיות בארה״ב, דסקי המט״ח לקחו פסק זמן והמתינו בדריכות לפרסום דוח התעסוקה הקריטי לחודש אוקטובר (Nonfarm payrolls).

הבריחה מסיכון במניות מניעה זרימת הון לין ולאג״ח ממשלת ארה״ב

הגורם שקיבע את הדולר במקומו והזניק את הין היה אפקט ההדבקה החריף של מפולת הטכנולוגיה מוול סטריט אל בורסות אסיה. בהמשך לצלילה של 5.5% במדד ה-Nasdaq ביום חמישי — בעקבות חששות רגולטוריים שלאחר בחירות האמצע ומגבלות אספקת חשמל לחוות שרתים — מוקדי החומרה באסיה ספגו ירידות חדות: מדד ה-KOSPI בדרום קוריאה צנח ביותר מ-8%, ומדד ה-Nikkei 225 ביפן גלש לטריטוריה של שוק דובי. הנסיגה המהירה הובילה קרנות כמותיות ושיטתיות לפרק עסקאות קרי טרייד (Carry trade) ולרוץ לנכסים דפנסיביים, מה שהרים את הין היפני לעבר 157.50 ין לדולר ותמך בפרנק השוויצרי.

במקביל, תשואות האג״ח הממשלתיות ירדו, כאשר דסקי האג״ח תמחרו מחדש את הציפיות המוניטריות לטווח הקצר. תשואת אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים נסוגה לכיוון 4.88%, מה שהוביל את סוחרי החוזים העתידיים על ריבית ה-Fed להוריד את הסיכוי להעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס בדצמבר לכ-70%, לעומת מעל 80% מוקדם יותר השבוע. המטבעות האירופיים הפגינו עמידות מתונה: הפאונד הבריטי נסחר סביב 1.3457 דולר בעקבות העלאת הריבית הצפויה של בנק אנגליה, בעוד שהאירו נסחר סביב 1.1222 דולר, בדרכו לרשום עלייה שבועית של 0.5%.

התמחור מחדש במאקרו וההשלכות על הדסקים בישראל

נסיגת תשואות האג״ח בארה״ב לצד עמידות מטבעות המקלט מספקות עוגן מאקרו מייצב לתיקי ההשקעות המוסדיים בישראל. השקל (NIS) מפגין יציבות סביב רמה של 3.14 שקלים לדולר, בתמיכת פעילות גידור מוסדית וירידה בעלויות האנרגיה המיובאת עקב היחלשות מחירי הנפט הגולמי. שער חליפין יציב בולם לחצי אינפלציה מיובאת עבור בנק ישראל, ומעניק לקובעי המדיניות מרחב תמרון לשמור על יציבות הריבית במשק לצד הוצאות הביטחון המתמשכות.

בבורסה לני״ע בתל אביב (TASE), מנהלי ההשקעות המקומיים מתמרנים מול התנודתיות הגלובלית במניות הטכנולוגיה באמצעות שימור כריות נזילות דפנסיביות. קרנות הפנסיה וקופות הגמל בישראל, המחזיקות בחשיפה משמעותית למניות בחו״ל, מאזנות בין יתרות מזומנים דולריות לבין אג״ח ממשלת ישראל שקליות לא צמודות (שחר) כדי לספוג את ירידות השערים מעבר לים. המוסדיים מנתבים ביקושים לעבר חברות סייבר ארגוני וחברות תוכנה רווחיות המייצרות תזרים מזומנים חופשי אורגני, ונמנעים מחברות חומרה ממונפות הפגיעות להאטה ממושכת בהשקעות ההון (Capex).

מבט להמשך: מבחן התעסוקה, קצב השכר וכיוון הדולר

עם פתיחת המסחר בארה״ב, כיוון השווקים הגלובליים יהיה תלוי לחלוטין בדוח התעסוקה של לשכת הסטטיסטיקה של ארה״ב (BLS) ובנתוני השכר הממוצע לשעה. נתוני תעסוקה חזקים מהצפוי עלולים להצית מחדש תחזיות נציות לריבית הסופית של הפדרל ריזרב, להקפיץ את תשואות האג״ח הממשלתיות ולדחוף את מדד הדולר לעבר רמת התנגדות טכנית ב-102.20 נקודות. מנגד, דוח פושר יאשש את ירידת התשואות האחרונה, יבצר את עליות הין כנכס מקלט, ויספק למניות הטכנולוגיה שנמכרו ביתר מרחב נשימה להתאוששות טכנית לקראת סוף השבוע.