המסחר בבורסה בתל אביב מתאפיין בתמונה לא אחידה. העליות במניות הבינוניות ובחלק ממדדי השוק הרחב עומדות בניגוד לירידות בכמה מהמדדים המובילים. הפערים בין המדדים מלמדים כי עניין מצד הקונים עדיין קיים, אך הוא אינו מתורגם לעליות רוחביות בכל השוק. עבור המשקיעים, התפלגות העליות והירידות, לצד מחזורי המסחר, מספקת תמונה רחבה יותר של כיוון השוק מאשר השינוי במדדים המובילים לבדו.

ת״א-35 נחלש, בעוד ת״א-90 מוביל את העליות

מדד ת״א-35 נסחר ברמה של 4,152.4 נקודות, בירידה של 0.33%. 16 ניירות ערך במדד עולים, לעומת 19 שיורדים. הירידה מצביעה על לחץ מסוים בקרב המניות בעלות שווי השוק הגבוה, אך הפער המצומצם בין מספר העולות ליורדות מעיד על מסחר מעורב ולא על חולשה אחידה בכל מניות המדד.

מנגד, מדד ת״א-90 עולה ב-0.71% לרמה של 3,802.78 נקודות. העליות מקיפות 63 ניירות ערך, לעומת 24 שרושמים ירידות. העלייה החדה יותר וההשתתפות הרחבה יחסית של מניות המדד מצביעות על חוזקה יחסית במניות בעלות שווי שוק בינוני. הפער בין ביצועי ת״א-35 לת״א-90 הוא אחד המאפיינים הבולטים של יום המסחר, וממחיש עד כמה הביצועים משתנים בין פלחי שוק שונים.

גם מדד ת״א-20 נסחר בירידה של 0.44%, לרמה של 3,951.26 נקודות. חמש מניות במדד עולות, לעומת 14 שיורדות. החולשה במדד מחזקת את הניגוד בין חלק מהמניות הגדולות לבין הביצועים החיוביים יותר בת״א-90. לכן, בבחינת שוק המניות הישראלי חשוב להבחין בין הירידות במדדים מסוימים לבין המומנטום החיובי שנרשם בפלחי שוק אחרים.

עליות במדדי השוק הרחב, למרות הירידה המתונה בת״א-125

מדד ת״א-125 נסחר ברמה של 4,064.31 נקודות, בירידה של 0.09%, אף ש-79 ניירות ערך עולים לעומת 43 שיורדים. הירידה הקלה במדד, לצד מאזן חיובי במספר המניות העולות, ממחישה כי תרומתן של המניות השונות לביצועי המדד אינה אחידה. אף שמספר המניות העולות גבוה ממספר היורדות, השינויים במחירים אינם מספיקים כדי להעביר את המדד לעליות.

מדדים רחבים נוספים רושמים עליות. מדד ת״א-200 עולה ב-0.43% לרמה של 3,967.01 נקודות, עם 121 ניירות ערך שעולים לעומת 68 שיורדים. מדד ת״א סקטור-באלאנס מוסיף 0.29% לרמה של 4,691.56 נקודות, כאשר 63 ניירות ערך עולים ו-34 יורדים. במקביל, מדד ת״א-SME60 מתחזק ב-0.32% לרמה של 1,278.55 נקודות, עם 37 ניירות ערך שעולים לעומת 21 שיורדים.

הנתונים מצביעים על כך שהעליות אינן מוגבלות למדד אחד, והן בולטות במיוחד בקרב מניות קטנות ובינוניות. עם זאת, הירידות במדדי ת״א-35, ת״א-125 ות״א-20 מלמדות כי החוזקה בשוק עדיין סלקטיבית. הפער בין מספר ניירות הערך העולים והיורדים לבין השינוי באחוזים במדדים מדגיש גם את חשיבות המשקל של כל מניה במדד בעת ניתוח רוחב העליות והירידות.

מחזורי המסחר מצביעים על ריכוז פעילות במדדים המרכזיים

בכמה מהמדדים המרכזיים נרשמת פעילות מסחר בהיקף ניכר. מחזור המסחר במדד ת״א-200 מסתכם בכ-2.51 מיליארד ש״ח, וכך גם במדד ת״א-125. במדד ת״א-35 נרשם מחזור של כ-2.20 מיליארד ש״ח, ואילו במדד ת״א סקטור-באלאנס מסתכם המחזור בכ-2.44 מיליארד ש״ח.

במדד ת״א-20 נרשם מחזור של כ-1.68 מיליארד ש״ח, ובמדד ת״א 90 ובנקים מחזור של כ-1.14 מיליארד ש״ח. לשם השוואה, מחזור המסחר במדד ת״א-90 מסתכם בכ-305.7 מיליון ש״ח, ובמדד ת״א-SME60 בכ-15.8 מיליון ש״ח.

הנתונים מלמדים כי פעילות המסחר מתרכזת במדדים הרחבים ובמדדים הכוללים מניות בעלות שווי שוק גבוה, בעוד המחזור במדד המניות הקטנות נמוך משמעותית. מחזור המסחר לבדו אינו מלמד אם המשקיעים קונים או מוכרים, אך שילובו עם ביצועי המדדים ומספר המניות העולות והיורדות מסייע לזהות היכן מתרכזת הפעילות בשוק.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך המסחר?

המשך המסחר יסייע לקבוע אם העליות בת״א-90 ובמדדי ת״א-200 ות״א-SME60 יתרחבו לפלחי שוק נוספים, או שהחולשה בת״א-35 ובת״א-20 תגביר את הלחץ על השוק. המשקיעים יידרשו לעקוב אחר האפשרות שמדד ת״א-125 יעבור לעליות, אחר השאלה אם מספר המניות העולות ימשיך לעלות על מספר היורדות, ואחר מידת התמיכה של מחזורי המסחר בתנועות המחירים. שיפור מתמשך הן במניות הגדולות והן במניות הבינוניות עשוי להעיד על השתתפות רחבה יותר בעליות. מנגד, פערים מתמשכים בין המדדים עשויים להצביע על שוק סלקטיבי יותר. עד שתתבהר המגמה, ביצועי המדדים, רוחב העליות והירידות ומחזורי המסחר יישארו מדדים מרכזיים להערכת יחסי הסיכון וההזדמנות בשוק המניות הישראלי.