צמד המטבעות EUR/ILS סיים את שבוע המסחר האחרון של 2025 בתקופה של התכנסות, כאשר משקיעים מאזנים בין פערי מדיניות מוניטרית לבין סיכונים גיאופוליטיים משתנים. בעוד שה־ECB מאותת על עצירה במחזור הורדות הריבית במטרה להתמודד עם אינפלציית שירותים עיקשת, בנק ישראל פנה למדיניות מרחיבה כדי לתמוך בפעילות המקומית. דינמיקה זו יצרה סביבה נייטרלית עד שורית עבור האירו בטווח הקצר, אף שעוצמתה הבסיסית של הכלכלה הישראלית ממשיכה לספק רצפת תמיכה משמעותית לשקל.

סטייה בין הבנקים המרכזיים: עצירת ה-ECB מול המפנה של בנק ישראל

הגורם המרכזי שהשפיע על הצמד השבוע היה ההשלכות של החלטת ה־ECB מ־18 בדצמבר להותיר את ריבית הפיקדונות ללא שינוי ברמה של 2.00%. הנשיאה כריסטין לגארד הדגישה גישה תלויה בנתונים, תוך עדכון תחזיות האינפלציה לשנת 2026 כלפי מעלה ל־1.9%, מה שצינן את ציפיות השוק להקלה אגרסיבית בתחילת 2026. מנגד, בנק ישראל הפתיע את השווקים ב־24 בנובמבר כאשר הפחית את הריבית ל־4.25%, תוך ציון “התמתנות באינפלציה השנתית” ל־2.5% והתאוששות חדה של 12.4% בקצב שנתי בתוצר ברבעון השלישי. פער זה תמך בתחילה בהתחזקות האירו, כאשר פער התשואות בין המטבעות החל להיסגר לראשונה מזה יותר משנה.

חוסן מאקרו־כלכלי ומנוע ההייטק

מעבר לריביות, ביצועי השקל מתנתקים יותר ויותר מזרימות חוף מבטחים מסורתיות ונקשרים באופן הדוק לנזילות מגזר ההייטק. בשנת 2025, כוח העבודה הטכנולוגי בישראל, אף שהפך סלקטיבי יותר, השיג סבבי גיוס גלובליים משמעותיים, שתרמו להתחזקות של כ־14% בשקל מאז אוקטובר 2024. במקביל, S&P Global Ratings עדכנה את תחזית הדירוג של ישראל ל־”יציבה” בסוף 2025, תוך ציון הביצועים הבולטים של מדדי המניות המקומיים ביחס למדדים גלובליים. זרימת הון מבנית זו מהווה רוח נגדית מתמשכת לעליות בצמד EUR/ILS, ולעיתים קרובות מגבילה את העליות סמוך לרמת ההתנגדות הפסיכולוגית של 3.80.

גיאופוליטיקה גלובלית והשלכות סחר

שווקי ההון הגלובליים נותרו רגישים לתחזיות הצמיחה של גוש האירו, שעודכנו לאחרונה כלפי מעלה ל־1.4% לשנת 2025. עם זאת, כלכלני ה־ECB הזהירו כי “מחלוקות סחר גלובליות מתמשכות” ומתחים גיאופוליטיים ממשיכים להכביד על יצוא גוש האירו. עבור יצואנים ישראלים לאירופה, שער החליפין הנוכחי מספק יתרון תחרותי, אך האפשרות להתחזקות נוספת של השקל ב־2026—אם בנק ישראל יחזור לגישה ניצית כדי להגן על יעד אינפלציה של 3%—נותרת מקור דאגה עבור יצרנים. הפעילות הריאלית בישראל ממשיכה להתאושש בקצב מתון, אך מגבלות היצע בענפי הבנייה והעבודה נותרות סיכונים אינפלציוניים שבנק ישראל נדרש לנהל.

במבט קדימה, התחזית לצמד EUR/ILS ברבעון הראשון של 2026 תיקבע בעיקר על ידי החלטת הריבית של בנק ישראל ב־5 בינואר. אם הבנק ימשיך במסלול הנוכחי לעבר ריבית סופית של 3.75% עד סוף 2026, האירו עשוי ליהנות מהטיה שורית מתמשכת לעבר רמת 3.82. סיכונים מרכזיים למעקב כוללים החרפה פתאומית באי־הוודאות הגיאופוליטית האזורית, שעשויה להוביל ל”בריחה לאיכות” לטובת האירו, או ירידה מהירה מהצפוי באינפלציית השירותים בגוש האירו שתאלץ את ה־ECB לשוב להורדות ריבית. משקיעים צריכים לעקוב אחר רמת התמיכה של 3.7447; שמירה על רמה זו עם כניסת השנה החדשה תהיה חיונית לשוורים באירו לשמירה על שליטה במגמה.