מחירי הנפט זינקו ביותר מ-2% ביום שני, כאשר נפט הגולמי מסוג West Texas Intermediate עלה מעל 58 דולר לחבית, לאחר שמשקיעים כיילו מחדש את רמות הסיכון על רקע מתיחות גיאופוליטית מחודשת ואופטימיות זהירה סביב שיחות שלום באוקראינה. המהלך הגיע לאחר ירידה חדה במושב המסחר הקודם והדגיש עד כמה סנטימנט השוק יכול להשתנות במהירות במסחר דליל של סוף השנה. עם זאת, מתחת לריבאונד מסתתר שוק שעדיין מתמודד עם עודף היצע מבני, צמיחה חלשה בביקוש ואחת מהשנים החלשות ביותר שלו זה שנים.

הגיאופוליטיקה חוזרת למרכז שווקי האנרגיה

הזרז המיידי לעליות היה החרפה במתיחות במזרח התיכון. תקיפות אוויריות של סעודיה בתימן והצהרת איראן על מה שתיארה כ״מלחמה כוללת״ הכוללת את ארצות הברית, אירופה וישראל, החזירו לחשש הוותיק מפני שיבושי אספקה באזור המרכזי לזרימת הנפט העולמית. אף שטרם נרשמו מחסורים פיזיים, שווקי הנפט נוטים היסטורית לתמחר במהירות סיכוני קצה כאשר נתיבי שיט, מתקני הפקה או היציבות האזורית נראים מאוימים.

במקביל, ההתפתחויות הקשורות לאוקראינה הוסיפו שכבת מורכבות נוספת. דונלד טראמפ אמר כי השיחות עם וולודימיר זלנסקי התקדמו ״באופן משמעותי״, בעוד שזלנסקי ציין כי כ-90% ממסגרת הסכם שלום כבר מוסכמים, אף שנותרו סוגיות מהותיות בלתי פתורות. עבור סוחרי הנפט, כל נתיב אמין להסלמה נמוכה יותר מעלה את האפשרות שחביות רוסיות נוספות יחזרו לשווקים הגלובליים — גורם שמיתֵן עליות מחירים לאורך 2025.

האות הפיסקלי של סין מספק תמיכה לביקוש

מעבר לגיאופוליטיקה, סין סיפקה דחיפה מתונה אך בולטת לסנטימנט. בייג׳ינג הודיעה על תוכניות להרחיב את ההוצאה הפיסקלית בשנת 2026, מה שחיזק את הציפיות שקובעי המדיניות מוכנים לתמוך בצמיחה הכלכלית על רקע אתגרים מבניים. עבור שווקי הנפט, פעילות סינית חזקה חשובה באופן לא פרופורציונלי, לאור תפקידה של המדינה כיבואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם. גם שיפורים שוליים בתפוקה התעשייתית, בביקוש לתחבורה או בצריכה פטרוכימית יכולים לסייע בייצוב המחירים בשוליים.

עם זאת, המשקיעים נותרו זהירים. מאמצי תמרוץ קודמים יצרו לעיתים קרובות ראליים קצרים בסחורות, שנמוגו במהירות כאשר הביקוש הבסיסי לא האיץ באופן משמעותי. היסטוריה זו גרמה לסוחרים להיות סלקטיביים יותר, ולהעדיף פוזיציות טקטיות על פני מחויבות ארוכת טווח.

עודף ההיצע משאיר את התמונה הרחבה דובית

למרות הריבאונד של יום שני, הנפט הגולמי עדיין בדרך לירידה שנתית של יותר מ-20% — הנפילה החדה ביותר מאז 2020. עלייה בהפקה הן מצד OPEC+ והן מצד יצרנים שאינם חברים בארגון, יחד עם ביקוש עולמי לא אחיד, יצרו נרטיב מתמשך של עודף היצע. WTI נסחר ברמה של 57.83 דולר לחבית ב-29 בדצמבר, עלייה יומית של 1.92%, אך עדיין ירידה של 18.54% לעומת השנה הקודמת. במהלך החודש האחרון בלבד, המחירים ירדו ביותר מ-2.5%.

פסיכולוגיית המשקיעים משקפת מתח זה. סגירת פוזיציות שורט וראליים מונעי כותרות נותרים שכיחים, אך הון ארוך-טווח ברובו נשאר מחוץ לשוק, מחשש להיתפס בצדו הלא נכון של שוק רך מבנית.

בהסתכלות קדימה, כיוון הנפט ייקבע לפי השאלה האם הסיכונים הגיאופוליטיים יתורגמו למגבלות אספקה מוחשיות והאם הדחיפה הפיסקלית של סין תצליח להחיות את הביקוש באופן משכנע יותר. עד אז, התנודתיות צפויה להימשך, כאשר ראליים נותרים פגיעים להיפוך ברגע שחששות מעודף היצע חוזרים למרכז הבמה.