ג’ים קריימר הודיע כי בכוונתו למכור את אחזקותיו בביטקוין לאחר שיחה שקיים עם מנכ”ל IBM, ארווינד קרישנה, בנושא השפעתו העתידית של המחשוב הקוונטי על אבטחת מטבעות קריפטוגרפיים.

בריאיון ל-CNBC שנערך ב-30 ביולי שאל קריימר את קרישנה האם התקדמות בתחום המחשוב הקוונטי עשויה בעתיד לפרוץ את האלגוריתמים הקריפטוגרפיים המגנים על ארנקי ביטקוין. קרישנה השיב כי המשקיעים צריכים להתחיל לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בתוך “שלוש או ארבע שנים”, והוסיף כי המחשוב הקוונטי צפוי להתחיל לתרום באופן משמעותי לעסקי IBM סביב השנים 2028–2029.

מספר ימים לאחר מכן הצהיר קריימר בפומבי: “אני הולך למכור את הביטקוין שלי.”

עם זאת, אין מידע פומבי המאשר כי המכירה אכן בוצעה או מהו היקף אחזקות הביטקוין שלו.

סיכוני המחשוב הקוונטי נותרים בטווח הארוך

המחשוב הקוונטי הפך בשנים האחרונות לנושא מרכזי בדיונים בתעשיית הקריפטו, שכן מחשבים קוונטיים חזקים מספיק עשויים, באופן תיאורטי, לשבור את מנגנוני ההצפנה המבוססים על מפתחות ציבוריים, המגנים על ביטקוין ונכסים דיגיטליים נוספים.

עם זאת, המחקר הקיים מצביע על כך שהחומרה הקוונטית הזמינה כיום עדיין רחוקה מאוד מהיכולות הנדרשות כדי לפגוע בהצפנת ביטקוין.

מחקר עדכני של IBM וחוקרים מאוניברסיטת שיקגו הציג מעגל קוונטי בעל 70 קיוביטים לוגיים, המסוגל לבצע חישובים מורכבים. אף שמדובר בהישג משמעותי בתחום, החוקרים הדגישו כי הניסוי נועד בעיקר להדגים את ביצועי החומרה, ולא הוכיח יכולת לפרוץ מערכות הצפנה מודרניות.

מחקר נוסף של Google Quantum AI, אוניברסיטת סטנפורד וחוקרים מקרן Ethereum העריך כי פריצת עקומת ההצפנה secp256k1 של ביטקוין תדרוש בין 1,200 ל-1,450 קיוביטים לוגיים, לצד עשרות מיליוני פעולות קוונטיות מתקדמות.

דרישות אלה רחוקות משמעותית מיכולותיהן של המערכות הקוונטיות המסחריות הקיימות כיום.

קהילת האבטחה ממשיכה להיערך

למרות שהאיום המיידי נחשב מוגבל, חוקרי אבטחת מידע ממשיכים להיערך לעתיד שבו מחשבים קוונטיים יהיו חזקים הרבה יותר.

טיוטת ההצעה BIP-361 מציינת כי חלק משמעותי ממטבעות הביטקוין כבר חשף את המפתחות הציבוריים שלו על גבי הבלוקצ’יין, דבר שעלול להגדיל את החשיפה בעתיד אם יכולות המחשוב הקוונטי ימשיכו להתפתח.

במקביל, גופי תקינה ברחבי העולם נערכים לעידן שלאחר ההצפנה הקלאסית. טיוטת הנחיות של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה בארצות הברית (NIST) מציעה להפסיק בהדרגה שימוש בחלק מתקני ההצפנה הקיימים לאחר שנת 2035, בעוד שהונג קונג קבעה יעד לשנת 2030, שבו הבנקים יחלו לאמץ מנגנוני אבטחה עמידים בפני מחשוב קוונטי.

צעדים אלה משקפים היערכות ארוכת טווח ולא עדות לאיום מיידי.

המשקיעים דנים ב”אפקט אינברס קריימר”

הודעתו של קריימר הציתה מחדש את הדיון סביב אסטרטגיית “Inverse Cramer”, שלפיה חלק מהמשקיעים בוחרים לפעול דווקא בניגוד להמלצותיו הפומביות.

למרות שהרעיון זכה לפופולריות ברשתות החברתיות, העדויות ההיסטוריות מצביעות על כך שיעילותו אינה עקבית. קרן הסל Inverse Cramer Tracker ETF, שהושקה בשנת 2023, הניבה ביצועים נחותים ביחס לשוק הרחב ולבסוף נסגרה, דבר המעיד כי פעולה הפוכה להמלצותיו של קריימר לא סיפקה לאורך זמן תשואות עודפות באופן עקבי.

גם מחקרים אקדמיים מצאו כי אף שחלק מהמלצותיו של קריימר משפיעות על השוק בטווח הקצר, השפעות אלה נוטות להיחלש במהלך ימי המסחר שלאחר מכן.

ביטקוין ממשיך להתפתח

תעשיית המטבעות הקריפטוגרפיים מכירה זה שנים בכך שמחשוב קוונטי מהווה אתגר אפשרי בעתיד, ולא סיכון תפעולי מיידי.

מפתחים ממשיכים לחקור שיטות הצפנה עמידות בפני מחשוב קוונטי, אשר ניתן יהיה לשלב בעתיד באמצעות שדרוגי פרוטוקול, אם וכאשר ההתקדמות הטכנולוגית תחייב זאת.

בשלב זה, רוב המומחים סבורים כי עיקר המאמצים צריכים להתמקד במעקב אחר ההתפתחויות בתחום ובהמשך חיזוק מנגנוני האבטחה של רשתות הבלוקצ’יין.

תובנות לסיום

כוונתו של ג’ים קריימר למכור את אחזקותיו בביטקוין משקפת את המודעות הגוברת להשפעות האפשריות של המחשוב הקוונטי על אבטחת הנכסים הדיגיטליים בטווח הארוך. עם זאת, המחקר הקיים מצביע על כך שהחומרה הקוונטית של היום עדיין רחוקה מלהוות איום ממשי על מנגנוני ההצפנה של ביטקוין. ככל שהמחשוב הקוונטי וטכנולוגיית הבלוקצ’יין ימשיכו להתפתח, שדרוגי אבטחה עתידיים צפויים למלא תפקיד מרכזי בשימור האמון במערכת המטבעות הקריפטוגרפיים