Helsing מכוונת לביקוש הגובר לטכנולוגיה ביטחונית אירופית

חברת הטכנולוגיה הביטחונית הגרמנית Helsing נערכת לחשיפת תוכנה צבאית מבוססת בינה מלאכותית לתכנון מטרות, בזמן שממשלות אירופה בוחנות מחדש את מידת התלות שלהן בספקיות טכנולוגיה אמריקאיות.

ההצגה, המתוכננת ליום רביעי בברלין, מתקיימת על רקע החששות הגוברים בנוגע לריבונות דיגיטלית ולתלות אסטרטגית בוושינגטון. איומיו החוזרים של נשיא ארה”ב דונלד טראמפ לפרוש מנאט”ו החריפו את הדיון באירופה סביב ההסתמכות על מערכות אמריקאיות בתחום הביטחון וניתוח הנתונים.

הפלטפורמה שמפתחת Helsing מוצגת כחלופה אירופית למערכות כמו Maven Smart System של Palantir, המשמשת את ארצות הברית, מפקדות נאט”ו וכמה מחברות הברית.

החברה מדגישה את החשיבות של ביצוע משימות סיור, קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות וניהול פעולות בשדה הקרב תוך עצמאות מבצעית רבה יותר וצמצום התלות בגורמים חיצוניים.

גרמניה מתכננת להתחיל בפריסת מערכת ה-AI בשנת 2027, כאשר הטמעתה המלאה צפויה להסתיים בשנת 2028.

המלחמה באוקראינה ממחישה את השימושים הצבאיים של AI

המלחמה באוקראינה המחישה את החשיבות ההולכת וגוברת של בינה מלאכותית בפעילות צבאית, במיוחד בכל הנוגע לעיבוד מידע ולהאצת תהליכי קבלת החלטות בשדה הקרב.

פעילות צבאית מודרנית מייצרת כמויות גדולות של נתונים באמצעות רחפנים, לוויינים וחיישנים נוספים. מערכות AI מסוגלות לעבד ולנתח במהירות את זרמי המידע הללו, לסייע לכוחות הצבא להעריך את המצב ולקבל החלטות בפרקי זמן קצרים יותר.

השימוש המתרחב בטכנולוגיות אלה מגביר את הביקוש לתוכנות המסוגלות לשלב מידע מודיעיני ולתמוך בתהליכי קבלת החלטות הנוגעים לבחירת מטרות.

עבור חברות ביטחוניות אירופיות, ההתפתחות יוצרת הזדמנות לפתח מערכות המותאמות לצרכים הצבאיים של מדינות היבשת, תוך צמצום ההסתמכות על ספקיות טכנולוגיה שמרכז פעילותן מחוץ לאירופה.

Palantir מתמודדת עם שאלות באירופה בנוגע לתלות טכנולוגית

מערכת Maven Smart System של Palantir היא אחת מפלטפורמות הבינה המלאכותית הצבאיות המבוססות ביותר שנמצאות כיום בשימוש. עם זאת, החששות באירופה מפני תלות בטכנולוגיה אמריקאית גברו לנוכח אי-הוודאות בנוגע למחויבויות הביטחוניות העתידיות של וושינגטון.

Palantir טענה כי לקוחותיה שומרים על שליטה מבצעית מלאה בתוכנות שהם רוכשים, וכי לחברה אין מנגנון המאפשר לה להשבית מרחוק מערכות שכבר נפרסו.

למרות זאת, התפתחויות אחרונות הקשורות לספקיות טכנולוגיה אמריקאיות אחרות החריפו את החששות באירופה.

הגבלות שהשפיעו על מסופי Starlink של אוקראינה בחודש שעבר שיבשו, לפי דיווחים, את המאמצים ליירט רחפנים רוסיים והובילו לביטולן של כמה פעולות צבאיות.

במקרה נוסף, ממשל טראמפ פעל ביוני לחסום תושבים שאינם אזרחי ארה”ב מגישה למודלים המתקדמים Mythos ו-Fable של חברת Anthropic, בנימוקי ביטחון לאומי. בהמשך השעתה חברת הבינה המלאכותית את הגישה העולמית למודלים, לפני שההגבלות הוסרו בהמשך אותו חודש.

מחוקקים אירופים הציגו את המקרה כדוגמה לכך שהגישה לטכנולוגיות חיוניות עלולה להיות מושפעת מהחלטות של ממשלת ארה”ב.

הטכנולוגיה הביטחונית האירופית מקבלת חשיבות אסטרטגית

השקת התוכנה המתוכננת של Helsing מגיעה בתקופה שבה ממשלות אירופה בוחנות דרכים לחזק את העצמאות הטכנולוגית שלהן בתחומי הביטחון והפעילות הצבאית.

הסוגיה חורגת מעבר להחלטות רכש של תוכנות ומעלה שאלות הנוגעות לרציפות התפעולית, לשליטה במידע רגיש וליכולת לשמור על גישה למערכות חיוניות גם בעת חילוקי דעות גיאופוליטיים.

בעוד Palantir ממשיכה לספק שירותים ללקוחות אמריקאיים ולמדינות נאט”ו, הפיתוח של Helsing משקף ניסיון לבסס חלופה אירופית בתחום בעל חשיבות אסטרטגית בתעשייה הביטחונית.

מה המשקיעים צריכים לבחון בהמשך

הצגת הפלטפורמה של Helsing תספק מידע נוסף על יכולותיה ועל מיצובה בשוק הבינה המלאכותית הצבאית באירופה. תחילת הפריסה המתוכננת בגרמניה בשנת 2027 תהיה אבן דרך חשובה בהערכת התקדמות הפרויקט.

המשקיעים והגורמים בתעשייה הביטחונית יעקבו גם אחר השאלה האם ממשלות אירופה יהפכו את החששות מתלות בטכנולוגיה אמריקאית להתחייבויות רכש משמעותיות יותר מול ספקיות מקומיות.

הפוטנציאל העסקי הרחב של התחום יהיה תלוי ביכולתן של חברות הטכנולוגיה הביטחונית באירופה לספק מערכות העומדות בדרישות הצבאיות, תוך שמירה על אמינות מבצעית ושליטה במידע רגיש.