מחירי הנפט העולמיים סיימו את יום המסחר ביום שני סמוך לרמות שנרשמו לפני פרוץ העימות עם איראן, מה שמעיד על שינוי משמעותי בסנטימנט בשוק, על רקע המשך השיפור בתנאי ההיצע. היחלשות הסיכון הגיאופוליטי, לצד הגדלת יעדי התפוקה של OPEC+ וחידוש זרימת היצוא דרך מצר הורמוז, הפחיתו באופן משמעותי את פרמיית הסיכון שדחפה את מחירי הנפט לעליות חדות מוקדם יותר השנה.

עבור משקיעים ברחבי העולם, ובהם גם משקיעים בישראל, הירידה במחירי האנרגיה משפיעה הרבה מעבר לשוק הסחורות. מחירי נפט נמוכים יותר עשויים למתן את לחצי האינפלציה, להשפיע על ציפיות הריבית של הבנקים המרכזיים ולשפר את תנאי הפעילות של ענפים עתירי אנרגיה, תוך שינוי תחזיות הרווח של חברות האנרגיה בעולם.

התרחבות ההיצע דוחפת את מחירי הנפט מטה

נפט מסוג ברנט ננעל במחיר של 71.99 דולר לחבית, בעוד נפט אמריקאי מסוג WTI סיים את המסחר במחיר של 68.55 דולר לחבית. שני המדדים רשמו ירידות מתונות במהלך היום, אך הנתון המשמעותי יותר הוא שמחיריהם שבו לרמות שנרשמו לפני העימות שנמשך ארבעה חודשים עם איראן, אשר שיבש את שוק האנרגיה העולמי והוביל את מחירי הנפט לשיאים של למעלה מ־120 דולר לחבית.

הירידה האחרונה משקפת בעיקר שיפור בתנאי ההיצע ולא היחלשות ביציבות השוק. מכליות שנעצרו במהלך העימות שבות בהדרגה לפעילות במפרץ, והיצוא דרך מצר הורמוז ממשיך להתייצב בעקבות הפסקת האש. כתוצאה מכך, היקף הנפט הזמין לרוכשים בשווקים הבינלאומיים גדל בהתמדה, והחשש ממחסור ממושך באספקה פחת.

גם ערב הסעודית תרמה ללחץ כלפי מטה על המחירים כאשר הפחיתה את מחירי המכירה הרשמיים למשלוחי אוגוסט, מהלך שנתפס כניסיון לשמור על תחרותיות ככל שכמויות נוספות של נפט חוזרות לשוק.

OPEC+ משנה את הדגש להגדלת נתח השוק

בסוף השבוע אישר ארגון OPEC+ הגדלת יעדי התפוקה בכ־188 אלף חביות ביום החל מחודש אוגוסט, צעד המהווה את העלאת התפוקה החודשית החמישית ברציפות. ההחלטה משקפת את המשך ביטולן ההדרגתי של מגבלות הייצור שהוטלו בתקופות של היצע מוגבל ואי־ודאות גיאופוליטית גבוהה.

למרות שהגדלת התפוקה עשויה להמשיך ולהפעיל לחץ על המחירים, אנליסטים מציינים כי היקף הייצור בפועל יהיה תלוי ביכולת התפעולית של כל אחת מהמדינות החברות ובתשתיות היצוא שלהן. איחוד האמירויות הערביות כבר הגדילה את התפוקה לרמות שיא, בעוד יצרניות נוספות במפרץ ממשיכות להרחיב את היצוא עם השיפור בתנאי השיט.

השילוב בין תפוקה גבוהה יותר לבין התייצבות נתיבי ההובלה מעיד כי שוק הנפט עובר מסביבה המאופיינת במחסור יחסי למצב של היצע רחב יותר ותחרות גוברת בין המדינות המייצאות.

כעת תשומת הלב עוברת לביקוש העולמי

לאחר שהחששות המיידיים מצד ההיצע נחלשו, המשקיעים מתמקדים יותר ויותר בתחזית לביקוש העולמי לנפט. יבוא הנפט של סין עדיין נמוך מהרמות שנרשמו לפני העימות, למרות התאוששות מסוימת בפעילות הכלכלית, בעוד שהאטה בצמיחה התעשייתית במספר כלכלות גדולות מעוררת שאלות לגבי קצב הגידול העתידי בצריכה. במקביל, חידוש התנועה דרך תעלת סואץ ומצר הורמוז משפר את יעילות הסחר ומפחית את עלויות ההובלה בשוקי האנרגיה.

שוקי האנרגיה ממשיכים לעקוב גם אחר המגעים בין ארצות הברית לאיראן, ההתפתחויות בתשתיות האנרגיה של רוסיה בעקבות התקיפות האוקראיניות האחרונות, והשינויים במאגרי הנפט האסטרטגיים. גורמים אלו ממשיכים להשפיע על תחזיות ההיצע לטווח הבינוני, גם אם פרמיית הסיכון הגיאופוליטית המיידית נחלשה.

בהמשך הדרך, כיוון מחירי הנפט צפוי להיות מושפע פחות מהתפתחויות גיאופוליטיות ויותר מהאיזון בין הגידול בתפוקה לבין קצב הצמיחה בביקוש העולמי. המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר עמידת מדינות OPEC+ ביעדי התפוקה החדשים, מגמות יבוא הנפט בסין, נתוני המלאים בארצות הברית והאינדיקטורים הכלכליים של המדינות הצורכות נפט. עבור משקיעים בישראל ובעולם, יציבות מתמשכת במחירי האנרגיה עשויה לתמוך בירידה בציפיות האינפלציה, בעוד שכל הסלמה גיאופוליטית או שיבוש בלתי צפוי באספקה עלולים להחזיר במהירות את התנודתיות לשוקי הסחורות העולמיים.