שווקי המניות באירופה סיימו את יום המסחר ב־2 ביולי בעליות חדות, כאשר כמעט כל המדדים המרכזיים רשמו ביצועים חיוביים. המשקיעים הגדילו חשיפה לנכסי סיכון על רקע אופטימיות בנוגע לעמידות הרווחיות התאגידית, היחלשות החששות המאקרו־כלכליים ושיפור בסנטימנט הגלובלי. המגמה מחזקת את מעמדם של שווקי אירופה כאחד ממוקדי הביצועים הבולטים בקרב השווקים המפותחים בפתיחת המחצית השנייה של 2026.

מדד DAX מוביל את העליות בשוקי אירופה

מדד DAX הגרמני הציג את הביצועים החזקים ביותר מבין המדדים המרכזיים באירופה, לאחר שעלה ב־2.16 אחוז וננעל ברמה של 25,580.88 נקודות. העלייה משקפת ביקושים מחודשים לחברות תעשייה, ייצור, טכנולוגיה ורכב בעלות פעילות בינלאומית רחבה, שעשויות ליהנות מהתאוששות בסחר העולמי ומהתייצבות הדרגתית של התנאים הכלכליים.

מדד MSCI Europe עלה ב־1.75 אחוז, נתון המעיד כי העליות לא התרכזו בגרמניה בלבד אלא אפיינו את כלל האזור. במקביל, מדד FTSE 100 התחזק ב־1.67 אחוז, בתמיכת חברות אנרגיה, פיננסים, בריאות וצריכה שלהן פעילות בינלאומית משמעותית. גם מדד CAC 40 הצרפתי עלה ב־1.65 אחוז, מה שמעיד על אמון רחב בכלכלות המרכזיות של אירופה.

מדד EURO STOXX 50, הכולל את החברות הגדולות בגוש האירו, הוסיף 1.24 אחוז, בעוד שמדד Euronext 100 התחזק ב־0.78 אחוז. העליות המתואמות במספר בורסות מרכזיות מצביעות על הקצאת הון רחבה מצד משקיעים מוסדיים למגוון סקטורים, ולא על ריכוז ביקושים במספר מצומצם של מניות.

התחזקות המטבעות האירופיים מחזקת את אמון המשקיעים

גם המטבעות המרכזיים באירופה רשמו התחזקות במהלך יום המסחר. מדד הליש״ט עלה ב־0.56 אחוז, בעוד שמדד האירו התחזק ב־0.52 אחוז. התחזקות המטבעות במקביל לעליות בשוקי המניות משקפת שיפור באמון המשקיעים בתחזית הכלכלית של האזור וירידה בביקוש לנכסי הגנה.

אירו וליש״ט חזקים יותר עשויים להשפיע באופן שונה על החברות האירופיות. חברות יצוא עלולות להתמודד עם שחיקה מסוימת בכושר התחרות אם מגמת התחזקות המטבעות תימשך, בעוד שחברות המתמקדות בביקוש המקומי עשויות ליהנות מעלייה בכוח הקנייה ומשיפור באמון הצרכנים. המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר קצב התחזקות המטבעות והשפעתו על רווחיות החברות.

השתתפות רחבה של סקטורים מחזקת את איכות העליות

אחד המאפיינים הבולטים של יום המסחר היה היקף ההשתתפות הרחב בעליות. בניגוד לראלים הנשענים בעיקר על מניות טכנולוגיה או סקטורים דפנסיביים, העליות הקיפו גם את מגזרי התעשייה, הפיננסים, הצריכה המחזורית, הבריאות והתשתיות. רוחב שוק מסוג זה נתפס בדרך כלל כאיתות חיובי יותר מאשר עליות המתבססות על מספר מצומצם של מניות בעלות שווי שוק גבוה.

עבור משקיעים ישראלים בעלי חשיפה לנכסים אירופיים, המגמה עשויה לחזק את האטרקטיביות של תיקי השקעות בינלאומיים מגוונים. ישראל מקיימת קשרי סחר משמעותיים עם מדינות אירופה בתחומי הטכנולוגיה, התרופות, התעשייה, אבטחת הסייבר והשירותים הפיננסיים. לפיכך, התחזקות שוקי המניות באירופה עשויה לתמוך גם בחברות ישראליות שלהן פעילות עסקית מהותית באזור.

שיפור בסנטימנט בשווקים האירופיים עשוי גם לעודד חידוש של זרימות הון מוסדיות לשוקי המניות הבינלאומיים, לאחר תקופה של אי־ודאות מאקרו־כלכלית. במקביל, המשקיעים ממשיכים לאזן בין ציפיות לצמיחה כלכלית לבין מגמות האינפלציה והערכת כיוון המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי האירופי.

בהמשך הדרך, השווקים יתמקדו בפרסום דוחות כספיים, נתוני אינפלציה, מדדי מנהלי הרכש והודעות הבנק המרכזי האירופי, במטרה להעריך אם ההתאוששות הנוכחית נתמכת בשיפור יסודי בנתוני הכלכלה. המשך עמידות ברווחי החברות לצד התייצבות האינדיקטורים הכלכליים עשוי להמשיך ולתמוך בשוקי המניות. מנגד, התפתחויות גיאופוליטיות, תנודתיות בשוק המט”ח ושינויים בציפיות למדיניות הבנקים המרכזיים יוסיפו להיות גורמי סיכון מרכזיים במהלך הרבעון השלישי.